לעצמי שמרתי את העצבות
ולכם נתתי אותי
כי הדמעות
טעמן בפיכם לא נחשק
ולחותן על לחיי תיבש ברגע
ומה נותר לי לבדי
פיזרתי את גופי, את חיוכיי
את הבכי אנצור
ויהי הוא לאיש סודי הכן.
פברואר 1998
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה. בהחלט יתכן. יחד עם זאת, זה שיר שנכתב בנימה הומוריסטית לפני יותר מ-6 שנים וההתייחסות שלי אליו היא בהתאם... [ליצירה]
- [ליצירה] קפצתי לביקור נוסף וגיליתי שלא השארתי כאן תגובה. אז רק שתדעי שבעיניי זה פשוט שיר נפלא. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי- זה עצוב. טוב שאיכפת לך ושאתה מודע לזה, מעניין אם אתה גם מיישם בפועל... קל לגלוש בחיים משותפים לשיגרה סתמית, האתגר הוא באמת להמשיך להגשים את הפנטזיות ביחד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מזדהה ומסכימה. ונהנת מהנקודות שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] חסכת לי לנסות לכתוב את זה בעצמי... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] איש התווים- בדיוק! הבנת את הכוונה. תודה רבה על התגובות והמחמאות. זהירות שביר- צר לי לשמוע, אני מקווה שזה מאחוריך. גועל לא היה המטרה העיקרית שלי בשיר, וחבל אם זה מה שעובר. טוב לשמוע את זה מכם. חוצמזה, אני ממש לא מתעקשת על הסיווג, קרה כבר שפרסמתי תחת "קטע" ובתגובות כתבו שזה "שיר" ושיניתי בהתאם. אז אני אעשה את זה גם הפעם לכיוון ההפוך. אבל חשוב לי להגיד, ששיר בעיניי הוא לא רק עם מבנה מוגדר וחריזה וכו', ובמקרה הספציפי הזה המבנה (או הצורה) אמור לשרת את הרעיון ולהיות מותאם לו. שוב תודה לשניכם על הביקורת הכנה והבונה, ועל ההזדהות. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי, אוקיי, נכנעתי... והמון תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי-אוי-אוי. עצוב. אבל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] עולה מהיצירות שלך תחושה חזקה של עומק, אתה כנראה אדם מאוד עדין, מאוד רגיש. נהניתי מאוד לקרוא - ולחזור ולקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] מה אתם אומרים- להשאיר רק את הפיסקה הראשונה? [ליצירה]
תגובות