השירים שלי זקוקים לקצת שקט,
צריך לגדל אותם עם הרבה אהבה ורגישות,
אז תקחו את הצרחות והבכיות שלכם למקום אחר, בבקשה,
אנשים עצובים
מפריעים לי להתרכז
בשעות הצהריים.
מאי 1998
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ער"ן - עזרה נפשית: http://www.1201.org.il/main.asp טל': 1201 דוא"ל: eran20@inter.net.il icq: 296004540 [ליצירה]
- [ליצירה] המשך טוב לשיחתנו מאתמול אני כל-כך מכירה את זה. וזה מזכיר לי את אחד ההרהורים שכתבתי לא מזמן: נרפאתי. עכשיו אני נורמלית. כבר מזמן לא הייתי נורמלית ככה. כל-כך נורמלית אני עכשיו, שאני לא מבינה מה כל-כך נורמלי בי ולמה פתאום זה קרה יום אחד שנהייתי נורמלית. אני משתתפת בצערך על היעדר המילים, אבל אני חייבת לציין שלמרות שאני מאוד אוהבת את השירים שלך, אני מאוד-מאוד שמחה שאתה מאושר. (: [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. בלי מילים הוספתי לאהודות. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. בהחלט יתכן. יחד עם זאת, זה שיר שנכתב בנימה הומוריסטית לפני יותר מ-6 שנים וההתייחסות שלי אליו היא בהתאם... [ליצירה]
- [ליצירה] זה היה כוכב אחד מעז בתגובה על יצירתה (הנפלאה) של רבקה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נורא חמוד מצידך, שתדעי. [ליצירה]
- [ליצירה] אוווו. זה פשוט ממש יפה, אני צריכה לקרוא את זה עוד כמה פעמים ולחשוב על זה עוד בשביל לתת תגובה קונקרטית יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] החלטת הסיווג היתה די שרירותית, למען האמת. נורא כיף לי עם התגובות שלך, תמשיך... (: [ליצירה]
- [ליצירה] זה רומנטי וחושני בעיניי (האם זו היתה הכוונה?). "שני טפסנים הרריים זה אל זה כל הלילה" - יפה לך מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] א. היא כתבה שזה נראה סגנון של בן שמנסה לחקות בת - ולא שאתה כותב כמו בת (אפילו להיפך- שרואים שאתה בן למרות ניסיונותיך להסוות זאת...), ב. אני מניחה (?) שכתבת את זה בצחוק. ובכל זאת- למה זה מעליב?! אם כבר, זו רק יכולה להיות מחמאה. לתשומת לבך. [ליצירה]
תגובות