[ליצירה]
אני לא הבנתי את זה ככה. לדעתי זו לא הסתערות לשם התבלטות אלא לשם התאבדות וזה הקשר לכותרת, הצינית כמובן. אני מנהיג ומוביל (למה דוגמן? אולי זה מישהו ספציפי), אבל אופס- שכחתי את הנשק, שהוא המסווה ליצר האובדני.
[ליצירה]
כנראה שכן.
א. אני לא מתיימרת להיקרא משוררת. ב. מה שחשוב לדעתי זה לא "למה התכוון המשורר" אלא מה השיר מעורר בקורא ומה הוא אומר לו. ג. אני באמת לא לגמרי זוכרת מה עבר במוחי כשכתבתי את זה לפני 6 שנים, אבל יש לי כמה רעיונות שלא זה המקום לפרטם. ד. הרבה פעמים - ובמיוחד באותה תקופה - אני כותבת בלי תכנית מסודרת ורעיון מוגדר, אלא "שופכת" משהו שעולה בי. ובדיוק בגלל זה- ר' סעיף א'.
[ליצירה]
טוב, אתה יודע, הבדידות לא באמת יכולה לנשוף בין העצמות לשרירים, זה כבר מין דימוי שכזה. וגם השרירים שמתכווצים- לא ביקשתי לתאר את התהליך הפיזיולוגי שמתרחש בעת ההליכה...
ותודה רבה על התגובה, אני חושבת ש"מהודק" זה תיאור נהדר וקולע!
[ליצירה]
איזה כיף לי... תודה לכם כל-כך. ובמיוחד שהפעם זה כן נכתב לאחרונה.
לגבי הקטע האחד לפני אחרון- אני באמת לא שלמה איתו. מה עם המשפט שלפניו?
אכן נבי"ש, הבנת את הרעיון.
ולארז (נשיקות): לגבי ה"רק"- כרגע לא נראה לי. אני אחשוב על זה.
[ליצירה]
חייבת לצאת להגנתך ולהגנת חופש הביטוי.
קודם-כל, ההתייחסות למחזור כאל תועבה היא-היא תועבה בעיניי.
כחילונית שמפרסמת באתר הזה שירים, אני יכולה להעיד שלא פעם נמנעתי מלהעלות לכאן שירים שברור לי שלא יתקבלו בברכה, כי אני ממש לא מעוניינת לפגוע ברגשות של אחרים. אבל אם הייתי כותבת שיר כזה לא הייתי מעלה על דעתי שיש בו משהו בוטה או פוגע.
בפעם הבאה מישהו יכתוב על שיער של נערה וגם זה יהיה יותר מידי?
אז אני מחזירה "אליכם" את הבקשה שתמיד מופנית "אלינו"- אנא, שימרו על גבולות הטעם הטוב...
תגובות