עצמי חיפש לו קו נסיגה
אמר שחייבים לברוח
להעלם
הבטנו ימין ושמאל
כל הדרכים חסומות
עצמי אמר נואש
והחל להתמוסס,
להעלם.
נשארתי בגפי,
זרועותי מגששות באפילה
מוכנות לחזור
ולהילחם
[ליצירה]
עצמי חיפש לו קו נסיגה
אמר שחייבים לברוח
להעלם
הבטנו ימין ושמאל
כל הדרכים חסומות
עצמי אמר נואש
והחל להתמוסס,
להעלם.
נשארתי בגפי,
זרועותי מגששות באפילה
מוכנות לחזור
ולהילחם
[ליצירה]
הדיכאון-
אין הוא מבזה את היפה ונעים
הוא מקטין ומצמצמם.
מעצים את השחור
ממרר (ממראר) את הקיים
ומוסיף נופח התקמטות.
כשכל זה עולה על כל דמיון
נופח ונוסק. נופח ועולה
השמיימה.
[ליצירה]
"אין מילים", לצערי טעית. דווקא יש כאן "סופר" רגישות. והנה אסביר:
הבחורה רוצה "רק עוד פעם אחת". אהבה או "מעשה אהבה" אחרון לפני שהוא עוזב אותה (את מבינה שהיא לא ממש רוצה שהוא ילך עכשיו) ואז הוא אומר לה "ולאחר שאתן לך..לא תיפגעי? בודאי (שכן)".
יש אצלו מלחמה גדולה בין היצר שאומר לו ללכת על זה כי לא כל יום בחורה נפתחת לפניו אך מצד שני המצפון שלו... מנקר מנקר מנקר.
מתוך החשיכה תבוא ההארה. לכן, מבקש להדליק את האור. עכשיו אפשר לחשוב בהגיון. אבל לפני כן- שתלבש חזרה את החולצה.
ועכשיו?
תגובות