צועק בי נודם
פועם בי בועט
עלי שוכב לו
אבק
ניצנים
מעופש
חמור דמוי ש נ ה ב רובץ לו.
מגיחה
מבין סוסי הייאור
גאים חלקים
עיניהם נוגות מבטיהם בוהים בי
בתהייה שכזו
רכות מבינות
האמנם מבינים הם?
פורשת מבינותם
פוסעת במעלה הר עשן
ידי ע י י פ ו ת
רגלי
נ ג ר ר ו ת
באין משים
רפויות.
שקועה
נשכחת בין עצי הזוהר
אלה הם חיי
ילדה בין זמנים
-
זמן הולך,וזמן בא.
והארץ לעולם עומדת.
ילדה טובה ירושלים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שמנו לב שאין תמימות [ליצירה]
- [ליצירה] פש. איזה יפה. י-פ-ה ייייייייפפפפפפפפפפההההההה הייתי חייבת לומר. . ילדה [ליצירה]
- [ליצירה] וואי!!!!! זה ממש ממש ממש יפה! מש אהבתי! וואו.. [ליצירה]
- [ליצירה] מיוחד עד למאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] יש מבין.. אז מה עושים?? רדף יקר,הא? עטרת (לא הייתי אומרת ממש תפארת..) [ליצירה]
- [ליצירה] אמאל'ה. זה מדהים פחד [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים שי! פשוט שיר מקסים. אני [ליצירה]
- [ליצירה] מגניב ויפה ממש ממש ! (: [ליצירה]
- [ליצירה] וואו.. כתיבה למופת! יפיפה!! (: [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רדף יקר אתה באמת צודק, זו תחושה שהיתה לי כ"כ הרבה זמן-וטוב (!) שהוא אמר לי על הטוהר שאין לי- כי סוף סוף הכל יצא, בתקווה שלא רק לרגע- אלא שזה יימשך ולא יפסק לעולם. מה שאני כ"כ חוששת ממנו, שזה יפסק מהר, שזה רק רגע של התעלות- ואז זה ייעלם בלי שום שינוי משמעותי. ואני ממש ממש ממש מקווה שלא. והאמת היא שאני לא יודעת מה לעשות כדי לשמר את זה בי. תודה כולם על העידוד, אני באמת צריכה את זה.. בתקווה לטוב, ילדה [ליצירה]
תגובות