צועק בי נודם
פועם בי בועט
עלי שוכב לו
אבק
ניצנים
מעופש
חמור דמוי ש נ ה ב רובץ לו.
מגיחה
מבין סוסי הייאור
גאים חלקים
עיניהם נוגות מבטיהם בוהים בי
בתהייה שכזו
רכות מבינות
האמנם מבינים הם?
פורשת מבינותם
פוסעת במעלה הר עשן
ידי ע י י פ ו ת
רגלי
נ ג ר ר ו ת
באין משים
רפויות.
שקועה
נשכחת בין עצי הזוהר
אלה הם חיי
תגובות