בביתן הספרים הישן
את עוצמת עיניים
כשאני מקריא מספרו של
ריימונד קארבר.
אני מנצל הזדמנות ומגניב ליטוף.
המילים נוגעות בך
משאירות רושם לחשני מענג.
כשאסיים
תפקחי עיניים ותשאלי אם נגמר.
כשאענה לך שכן, תתרחקי מעט
ותלכי.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אתה תסלח לי, אבל- זה מתחיל לחזור על עצמו.... שי- תחדש, העם צמא לחידושך! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] באסה שהיא הלכה. אותי זה ביאס. [ליצירה]
- [ליצירה] היא תחזור בשיר הבא. היא תמיד חוזרת... [ליצירה]
- [ליצירה] זה הקטע המגעיל. שלפחות תהיה לה ההגינות לא לחזור. לא תחזור. היא ממש דומה לי! בעע [ליצירה]
- [ליצירה] אותו אדם כתב את זה אך זה לא כמו אצבעות השוקולד. סורי - התמכרתי להן [ליצירה]
- [ליצירה] אוף. באסה. אבל ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] שחף, למה באסה? [ליצירה]
- [ליצירה] חיוך זה פשוט יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה עודכנה. מה חושבים? [ליצירה]
- [ליצירה] והיה גם סיום שנשמט: (תיאור:) ים. שמש שוקעת משמיעה טססססססס...... [ליצירה]
- [ליצירה] הנה זה מגיע. משבר האמונה. מזה חששתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אח, אתם לא מבינים בכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] בשיר היוצרת מבטאת היטב את לבטיה בשילוב תארים מעולם התנ"ך ומעולמה הפרטי שמלא כל כך. הקורא, נכנס לתוך תוכו של העיניין ומזדהה עם ההתחבטות. לכאורה, זהו מצב ללא מוצא. לפחות כל עוד אין משהו או מישהו שיאיר את דרכה לתשובה הנכונה. לקורא קשה להחליט מה יהיה בסופו של עיניין אך בעקבות השורה האחרונה המסיימת את היצירה אין לקורא אלא לאחל הצלחה ולקוות שאלוקים והעולם יהיו בעזרה. הייתי ממליץ לקוראים לעקוב אחר השירים הבאים!! [ליצירה]
- [ליצירה] "ליויתי את החתול"- לפתח ביתך? אז הוא ליוה אותך ולא אתה אותו. "ראה אותי",...- חזרה מיותרת. אפשר להחליף ב" לאחר רגע/ים" או משהו בסגנון. מביט בי כשואל: "מדוע עומד שם האיש ומביט בי כך". - פעמיים "מביט". אולי חפש מילה אחרת או נרדפת? בוקר טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. הייתי מקצר קצת מההקדמה. [ליצירה]
- [ליצירה] יענו. [ליצירה]
- [ליצירה] כסכסוך אחד גדול...תודה גם לך. [ליצירה]
- [ליצירה] שרה, איפה היית? שירה מקסימה [ליצירה]
- [ליצירה] זהו. זוהי הגרסה הסופית. (להיום). [ליצירה]
תגובות