בביתן הספרים הישן
את עוצמת עיניים
כשאני מקריא מספרו של
ריימונד קארבר.
אני מנצל הזדמנות ומגניב ליטוף.
המילים נוגעות בך
משאירות רושם לחשני מענג.
כשאסיים
תפקחי עיניים ותשאלי אם נגמר.
כשאענה לך שכן, תתרחקי מעט
ותלכי.
[ליצירה]
ציטוט מלווה בתגובותיי!!
למה לסבך?? אתה באמת שואל? מישהו נולד כדי ליסתלבט?? מישהו
נולד כדי לתת לעצמו רק מנוחה וחיים קלים לפי איך שהוא "זורם",
בלי מלחמות? *** לא, אבל אם אפשר בלי אז למה לא?
אני לא חושבת.
אני חושבת שחיים מלאים,מספקים-זה לא לאדם שחי על מי מנוחות *** לכי למה לא? זו המטרה בסוף. את מעדיפה למות מהתקף לב עם הרגשה שנלחמת כמו שצריך או למות עם חיוך?
,שי,אלא לאדם שחי לפי האמונה שלו-שבו, ונלחם בשביל
האמונה שלו,נלחם כדי להגיע לטוב שהוא מאמין בו. וכך--חייו
מלאים סיפוק,וחיוּת. ***זה לא מתנגד עם מה שאני חושב.
מיסי.
[ליצירה]
שיר מעולה אך נראה כי אתה כותב כתיבה אסוציאטיבית בלי לחשוב. זה טוב בשיר זה כי הכותב לא ממש צלול, בזכות חברו הטוב ג'ק, אך עדיין יש צורך בפיסוק (ולדעתי בעריכה קלה).
תגובות