בע"ה.
בערפילי הלילה נרקמות המילים
ממחשבות מעופפות ומטללים
קורץ ירח, שיניו לבנות
ועושה לי עיני כוכבים
ובנשיקה חרישית ובהמתקת סוד
שולח לי הלילה מתנה ממרומים
שירים.
[ליצירה]
אני חייב להגיב
אז הגבתי.
כואב, נוגע ומחטט בלב של כולנו.
כ"כ אמיתי,
אוף, אני חוזר על התגובות של כולם.
פשוט צודקים, וזו יצירה גדולה,
זהו יותר נכון מסמך חשוב בתולדות החברה הישראלית. צריך ללמוד את זה באזרחות.
[ליצירה]
ראשית, תודה לחתלתול שהמליץ וגם הזכיר אירוע חשוב שיש לחגוג עליו איזה מפגש לפחות, באמת מזל טוב לנו.
כעת , אפנה לדון בשירך.
הוא מעורר השראה. אך, אני מרגיש שיש כאן חומרים שעומדים בפני עצמן.
קודם כל , את צריכה לשים לב לאופ ן שאת מביאה את הפעלים הרבים בשיר, הפעלים באים בהווה פשוט ואינם מתקשרים עם הזמנים של המשפטים (לדוג'- "לאהוב היה... לכנוס כנפיים/למצוא וגו'. או- כנוסת כנפיים ללמוד וגו', למה לא לומדת, או כדי ללמוד? )
ובאמת, גם הבית השני לא מספיק מחובר.
קצת ליטוש, מילה פה הטיה שם יעשו את ההבדל ויביאו את השיר המקסים הזה אל המנוחה והנחלה שלו, כי כעת הוא מרגיש לי לא בנוח עם צורתו המקוטעת.
שבוע מעולה שיהיה לך ומזל טוב לנו.
אני מברך את האתר על חבריו הרבים שנזכה ליצור צורות גאולות ממיצרי נפשינו.
[ליצירה]
הו, ביבוש' סתיו...
מאין באה לך המוזה רה הזאת פתאום?
קראת ספר על בריגדה, חישגדה או גיורא?
משהי מהעיולת הראשונות?
לא נורא, זה מקורי ויחודי ואפילו יפיפה אך, לא רגיל ואני מבין את תגובתו החצופה של סופר אבל אני מוצא בזה בכל זאצ המון חן ואפילו הבנתי קצת ואיך אומרים- ישכויח'.
(ובעברית- המשך כך).
תגובות