בע"ה.
בערפילי הלילה נרקמות המילים
ממחשבות מעופפות ומטללים
קורץ ירח, שיניו לבנות
ועושה לי עיני כוכבים
ובנשיקה חרישית ובהמתקת סוד
שולח לי הלילה מתנה ממרומים
שירים.
[ליצירה]
כמו משה רע"ה, שגם הוא היה על סף יאוש, כשהקב"ה הציע לו (מנבכי מחשבתו שהרי ידע ה' מחשבות בנ"א), ובכל זאת מסר נפשו על עמ"י- "מחני נא מספרך אשר כתבת"!
גם את, זה כל כך מוכר הרצון הזה לזרוק הכל ופשוט לגלגל את עצמנו במורד אברים אברים, אך האמת נמצאת בכינוס העדרים, כך מוצאים תורה שלימה, כך מוצאים את האות שלנו, את התפקיד שלנו בימי חלדינו, יש לך אינטואיציה בריאה, קודם כל לאסוף את השנים, המעשים, הפירות שיצאו ממך, אך אל תתיאשי מזה להיפך, אני חושב שהיאוש נמצא בלהתגלגל בצוק.
זה מחול טוב, זה מחול מכנס, מנכס ובורר לך את הנכסים המעשיים, הרוחניים שצברת עד כה.
ישר כוחך!
[ליצירה]
:)
שימחתם אותי מאד.
האמת עם ערוגה, הכותרת כבדה קצת. אומר וידוי קטן, זה זמן שאני מחפש אינטרנט, כדי לשנות את שם השיר.
ולהוסיף שורה. מה לדעתכם יותר מתאים; " בוא אבוא ברינה" או "נושא עלומתו"?
-מיקה, ניכנסת חזק לקטע. אני נבוך.
-ציידת ודיק לוש, כן, עני בהחלט יכול להתאים כאן, כל עוד לא מצאתי, הריני כעני המקבץ אותות חיבה וחסד ויודע שבינתיים, היא ממתינה לי בפאת השדה, אך, עד שאגיע לשם הדרך ארוכה ובינתיים אפשר רק ללקוט וללקוט וכשבסוף אגיע, היא תמתין לי שם עם הלחם וה(ברית) מלח.
-דיקלוש, את קרובה מאד, אני בעצמי לא יודע לנתח את זה ולפרש, (יתכן ושיגרתי אותו מוקדם מדי).
-כנרת, חמודה. תודה. אין מילים.
[ליצירה]
חמודה!
כל כך מוכר.
מזדהה עם כל רגע.
אך בחייך, לא צריכים להיות כאלה עקשניים, החיים לא שחו- לבן, מנסים, מרגיעים את המצפון, וכשהשני לא רוצה, אז אפשר לחזור בשקט ובנחת להתרווח בכיסא. זבשלו!!!
ועתה כמה מילים על אופן הכתיבה:1. קולח
2. שוטף (את המחשבה ומסיט אותה מטירדות היומיום)
3.בקיצור, ממש יפה, ותמשיכי לשתף אותנו יותר בחויותיך.
[ליצירה]
מוכר
קראתי, וחשבתי, מאיפה אני מכיר את הסיפור הזה?
ממש מוכר לי!
לרגע הייתי בטוח שיש פהגניבה, זיוף, אך משהו בי התנגד ואמר שזה לא יוכל להיות והכיא הוכחות בקטעים שאף סופר לא היה כותב, ואז נזכרתי, הרי קראתי את זה לפני שנה פה באתר.
לוליק!
קבל זאת כמחמאה גדולה, אם הצלחתי לחשוד בך שכתב זאת סופר מפורסם אז אשריך.
תגובות