בע"ה.
בערפילי הלילה נרקמות המילים
ממחשבות מעופפות ומטללים
קורץ ירח, שיניו לבנות
ועושה לי עיני כוכבים
ובנשיקה חרישית ובהמתקת סוד
שולח לי הלילה מתנה ממרומים
שירים.
[ליצירה]
תודות למגיבים
בקשר לישי, הוא על הכיפאק, קצת יקה אבל בסדר. סתם.
ישי, אני מסכים איתך, במבט פשוט על הפסיקים בשירי, מבחינה תחבירית, הם אולי לא במקום, אך, לדעתי בשיר, יש לפסיק תפקיד נוסף מלבד התפקיד התחבירי שלו, (שכן, על התפקיד התחבירי אפשר לוותר בזה שפשוט עושים Enter), התפקיד הנוסף הוא לתת רווח, סימן עצירה במרוצת הקריאה, (כמו להבדיל בקודש, טיפחה שהוא טעם מפסיק קטן), כך גם הפסיק תפקידו להפסיק, וכך, כשמצד אחד, המילה עודנה בשורה הזאת, אך, מאידך, בא לפניה הפסיק, היא מתוחמת, עומדת מצד עצמה ויש לה כובד, יש לה משמעות, פתאום אתה יכול לתאום בה משמעויות חדשות כשהיא נפרדת מההקשר המתבקש שלה (או למעלה או למטה, והרי היא עומדת כמצליף).
[ליצירה]
וואי, זה מדהים
לא חבל למחוק דבר שכזה?
זה ממש עושה תחושה של תלת מימד הצבע של הנוצות לעומת האפור של השדרה עצמה ושוב הצבע בקו עצמו, והמחק והפירורים שלו ממש נראים אמיתיים.
מעולה!
[ליצירה]
לאביב וסתו:
זה מעליב !
ולזמיר, המשך בדרכך זו, זהו שיר מדהים שבעצם אומר העולם במה ואנחנו השחקנים, זו תחושה שכולנו חווים בתת מודע וכמוה גם הרצון לפיטבק ומחיאות כפיים וכשאלו לא מגיעים זה כואב,זה מובן וכל כך אונברסאלי והיופי בכתיבתך הוא הקליעה לתחושה הזו.
שכוייח'.
[ליצירה]
חמוד, השעיר, לעזאזל, תודה טלי.
וכן נכנסתי בגלל הכותרת, אגב אומרים בחסידות על עמינו- (היהודים, בני יעקב), שלא כעשיו השעיר, שכשהוא מתלכלך, כל הבוץ נדבק בשערו ולא עוזב, אנחנו אין החטאים ממש חלק מאיתנו, כיוון שאנחנו חלקים, מספיק מים חיים שישתפו ונקיים.
אל יאוש יהודים, גם אם פגמתם, תאמינו שאפשר לתקן!
תגובות