בע"ה.
בערפילי הלילה נרקמות המילים
ממחשבות מעופפות ומטללים
קורץ ירח, שיניו לבנות
ועושה לי עיני כוכבים
ובנשיקה חרישית ובהמתקת סוד
שולח לי הלילה מתנה ממרומים
שירים.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פעם כבר הגבתי, הפעם אני ממליץ. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו זה מפחיד זהבאמת נראה כמו תמונה של נביא שקר.:) [ליצירה]
- [ליצירה] ממש מרנין שנזכה לגלות עולם זה בעולמנו אנו בבחינת לנחול עולמות. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, כמה נוגה ויפה. ברוך שובך. איזה פלא. איפה נעלמת? [ליצירה]
- [ליצירה] הו [ליצירה]
- [ליצירה] איך לא הגבתי? התחייכתי. ה' ישמור אתכם ואותו ויביא לכם ברכה ובריאות למזל טוב וחיים טובים. [ליצירה]
- [ליצירה] אירוש!!! מקסים, מקסים, איזו מתנת יומולדת נפלאה, איזה רעיון אדיר לעשות ביום ההולדת, לספור ימים, שנים, לאסוף את העבר ולהגיש, אני מצטרף לקריאת הממזר, זו תפילה נפלאה, שווה עותק. וכמובן, זה אפילו לא צריך לברך, זה פשוט שיהיה לך המון המון מזל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] קסום [ליצירה]
- [ליצירה] זו קינה עמוקה בבחינת מדרש של עשיו על 'גורלו' ויחס אביו אליו, אביו העיוור לא רואה אותו, אולי חושב שהוא רואה בו משהו אחד ומגלה אצל רבקה יחס אחר אליו, כמובן , לא רואה אותו כדי לברך אותו, אך אני שומע מהשיר שלך שלעשיו יש כאן טענה שהוא לא רואה בו את מה שהוא- הוא הוא, מייצג את האנשים הקשים, העקשים, כמו יצחק עצמו, הבן המורד, הכופר- הוא כמו אביו, אך אביו עיוור מלהכיר בכך. הוא מנסה להפנות את צומת לב האב לשקט שבחוץ (יתכן, השקט שמחוץ לעיניים העיוורות) בחוץ בורות ריקים, נשברים, אפילו למלאכים לא נשאר מה לבכות והם -אלה שסימו את עיני אביו בדמעותיהם, יבש מעיינם. כעת השמיים מלאים עיניים עיוורות, יבשות של מלאכים. עישו שואל את אביו- מי אמר לך בכלל שככה מוכרחים? הוא מנסה בכך לכפור בעקשנות שלו ושל אביו, יש כאן התפכחות, המובילה לאמירה- אני כופר עייף וככזה אפשר כבר להביע בקול את השתיקה שבחוץ, את ה'הינהון' כביכול של הבן הטוב הקונה את אביו בציד פיו וכעת אומר את כל אשר על ליבו ברגע של פיקחון הקורא גם לאביו לפקוח את עין דעתו. ההקבלה בין הידיים הריקות בסוף השיר לבורות הריקים בתחילתו מדגישה את טענת הבן שאין בעצם מקור שאיבה, אין מעיין חיים, אין לך ממה לתת,( לפחות לו לבן אובד כמותי). חווית הפסימיות בשיר נורא קשה, אם כי כנה מאד. מאפשרת היזדהות, בהלך החיים המצוי לצערינו כיום- פער בין בנים לאבות, בנים המראים לאבות את פרצופם במעשיהם שלהם. בקיצור הדס, השיר חזק ומורכב. אני לא בטוח שדייקתי. רק כמה מחשבות שעלו בעקבותיו. ועוד לא דברתי על מה שמחבר אותך לדמות הזו של עישו הזנוח, הרדוף על ידי חז"ל. מעניין באמת ומובן. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, איזה כיף של אימא, רואים שאיכפת לך מהם. אני מאמין בכוחה של תפילה, איננו יודעים מאין באה התשובה/עניה לתפילה, אך אני יודע שכבר בעצם העלאת המשאלה מביאה את העניין למודעות וה' עוזר ומצליחים גם לקיים. אני מברך אותך, שתצליחי לגדל את ה'מקסימים' שלך, להיות יהודים טובים. [ליצירה]
תגובות