שיר כמו פרפר
לובש צורה, פושט צורה
קם מן העפר
ועף בחזרה
רק פורש כנף
וכבר הוא חי בזמן שאוּל
של חיי מדף
ושוב- הגן נעול
כל חייו רק יום
צמא לְצוף, לאות חיבה
אך שב לארכיון
ולא נודע כי בא.
אורי עמירם
-
בן 47, נשוי ואב לארבעה. מנהל מכירות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ---- הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת . והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת". [ליצירה]
- [ליצירה] . יש את הלינק יצירה אקראית לחץ עליו ותגלה מטעמים טריים כביום היוולדם - רק היום. יצירה אקראית בהשגחה פרטית. חייבים להשקיע כדי להגיע. למד עצמך לשוטט בסרגל השמאלי, לדפדף בין היצירות. בין היוצרים. עשה לך מנהג קבוע, קרא יוצר אחד כל יום. (ולא פעם בשבוע) ואחרי הכל - הבעיה, בעיה. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, ככה זה המצב בעיקר ב"צורה"... (לתשומת-לב מנהלי האתר, שריו ויועציו. תעשו משהו בנידון, בבקשה!) [ליצירה]
- [ליצירה] נכון אין מה לעשות , קשה להיות כל הזמן ב- טופ. [ליצירה]
- [ליצירה] מצעד המרגנית אולי העורכים ישלבו בין 20 היצירות האחרונות המופיעות בעמוד הראשון, גם 5 יצירות אקראיות מהוותיקות יותר. כך שגם יצירות שנגנזו בעודן באיבן, ייזכו לעדנה מחודשת מדי פעם. בגלי צה"ל קראו לזה פעם מצעד המרגנית... [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכים לדעתו של אורי. גם אני חושב שצריך לתת הזדמנות שניה ליצירות שנשכחו, אך דעתי היא- שצריך לפרסמן ללא התגובות שניתנו עליהן משכבר (אם ניתנו). שייראו- כמו חדשות, ישר מן התנור! [ליצירה]
- [ליצירה] --- הדיון שצמח מהשיר הזה הוא חיובי ביותר. השאלה שאין לטאטא מתחת לשטיח היא שאלת ההתמודדות בימינו עם "אירוטיקה" (וכן, ילד - מצד ההלכה, למה לא?) ולא השאלה: למה נכנסת כלה לחופה, אשר כולנו יודעים את התשובה לה, גם בלי עזרת יצירות מסוג זו הנוכחית. סוערה יקרה - נא לא לייחס לי דברים שלא אמרתי. לא אמרתי "איחס" ולא ירדתי על איש, אפילו לא עירערתי על עצם פירסומו של השיר, אלא הסברתי איך לעניות דעתי יהודי צריך להשתדל להתייחס (או לא להתייחס) ליצירה כזאת. ואגב, עצם התייחסותך לשיר השירים כאירוטיקה שוב מקוממת אותי. אולי זה עניין של סמנטיקה, אך בהתייחסות זו מסתתר לדעתי השורש של הבעייה: אנו נוטים לייחס מושגים מהעולם החומרני כדי לתאר דברים שהם בקדושה, והנגזר מכך הוא שבדיעבד, אליבא דציבור רחב, אם "שיר השירים" הוא אירוטיקה, אז אירוטיקה היא דבר "כשר" ומכאן הדרך להכשרת הפורנוגרפיה אינה רחוקה. אני למשל מזדעק כשאני רואה יהודים דתיים מאוד עומדים בתור עם העגלות של הסופר ביום שישי ובתוך העגלה כל הרפש שבעולם: מעריב, ידיעות, כל העיר או העיר ואם אפשר אז גם לאישה. הרי התמונות וניבולי הפה המופיעים בעיתונים אלה, היו רק לפני ארבעים שנה שייכים לאסכולה הפורנוגרפית הרשמית מבית "פלייבוי". את מדמיינת לעצמך יהודי דתי קונה "פלייבוי" בסופרמרקט? ועוד מביא אותו הביתה לשולחן השבת, כדי שגם הילדים יעיינו בו לפני או אחרי הארוחה ? האם הזמן מכשיר את השרץ?- לא! זה רק אנחנו מכשירים אותו! והתרוצים לכך- אין סופיים. החל מ"אני אדע לעמוד בפרץ" וכלה ב(כן!) שיר השירים. ואני שואל את עצמי מה יהיה בעוד ארבעים שנה? האם יצירות שהיום מוצאות להן בית ב"במה חדשה" ייחשבו "על הגבול" באתר "צורה", ושוב מישהו יזעיק את שלמה המלך להגן עליהן? [ליצירה]
- [ליצירה] פוגעני - לא. מקאברי - כן, אבל סלחתי לך כבר מראש. [ליצירה]
- [ליצירה] אפילוג בגלל חשש מאוד סביר ששוב יתחיל כאן פינג-פונג שיר נקפוץ ישר לאפילוג ושוב לא נצטרך לדאוג לחריזה בסיטונות ולמרוץ אחר שנינות ובעניין השיר - נכון אכן כתבתיו בגיל תיכון או קצת יותר - (עכשיו נזכרתי) כשאת אם-מרב פגשתי והוא עבר כאן קצת צנזורה בגלל שינוי בקליינטורה כי במקור השיר נועד רק לאישה אחת בלבד (אך כשכותבים לחבורה נדרש מעט שינוי "צורה") ובעניין שנִיוּת הלוח כדאי שדעתך תנוח כי זה דווקא מאוד מוסיף לחזור אלי אותו מוטיב וכך משוררים עושים אז אל תשלח "לפספוסים". ולסיום שוב ד"ש מחו"ל אכן - חזרנו למסלול (וגם מרב למסלולה) שהוא כרגע - בגולה לכן את איחולי הדרך תשמור לעוד שנה בערך [ליצירה]
- [ליצירה] ---- יוסף שמח - הך על חטא! אתה את ממזי כאן סוחט ?! מחזיק איזה מידע חסוי אשר לו להזיק עשוי... ומשנה כאן את הטון לאקשן - סטייל עולם תחתון אתה כאן כביכול עוזר לצד שלי, לא של ממזר, אבל כזות'י סחטנות אצלי היא טאבו ברצינות! כי איומים כאן בשירשור מחוץ לתחום הם! זה ברור? לכן במקום כאן לאיים נאה דורש - ומקיים ספר לנו יוסף יקיר איזה מידע אתה מסתיר? ספר בלי כל הססנות... כך תימנע מסחטנות... ולהסיר ספק אומר לשון הרע - זה חטא כה מר כלומר, מיודעי יוסף, זה רק בצחוק... אל תיסחף... ואל תחשוף כאן שום מידע. על כך נאמר לך תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] --- הוי ממזי - אתה מרמז שאני צעיר פוחז? שאת הגיל עוד לא עברתי כלומר עוד טרם התבגרתי? ובכן- כמו בלעם בן בעור אולי ניסית בי לגעור אבל כזות'י גערה היא לי רק מחמיאה נורא: לבן גילי (על פי הלוח) לומר: "אתה צעיר-ברוח" זו מחמאה די מתחנפת בתחום שהוא משאת כל נפש תודה ממזר שזאת הזכרת אגב, אתה- ת'גיל עברת? [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מה לעשות אבל גם לתינוק מת יש רגע של הולדת, ואת אורנה,לקחת על עצמך את המשימה לחלוק איתנו את החוויה הקשה. סגנון הכתיבה קולח וסוחף. יישר כוח. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אכן ללא נושא, מה שמזכיר לי שאתמול גם ראיתי נושא ללא מכתבים. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- איזה קטעים ואיזה שמחות... ועכשיו לך תוכיח שאין'ך אחות. נו. טוב. יש אחות. לא אחת כי אם שתיים אז מי משתיהן בעניין בינתיים? כי יש לשתיהן בנים ועוד איך אז מי כאן היה אמור ל'ישתדך? ובכן חברים אני כבר מסטול כאן כל משפחתי במחירת החיסול ולי לא ברור כאן כבר מי נגד מי השכנה, אחותי, ביתי או אימי? ראיתי ממזר - זה הכל בגללך המעט פרטיות שהיתה לי, הלכה! [ליצירה]
- [ליצירה] ==== קטונתי מכל הגמדים. [ליצירה]
- [ליצירה] 103 ממזר ממש הצחיק אותי הוא מתעניין באחותי ? שתי אחיותי אמנם לי יש אבל ממזרי תתבייש! שתיהן כבר סבתות הגונות (והנכדות עוד די קטנות...) נזכרתי ! יש לי אחיינית! עם נתונים של דוגמנית... בת שלוש עשרה...אתם יודעים... רק מה? כבר מטר ותשעים! ואם תרצה אותך נכניס אצלה, לסוף ה - waiting list שם רשומים שלושים בנים (גם יעקב חיכה שנים...) אז זהו, כך הוא המצב אם התייאשת ממרב וד"ש לאחותי שלחת ממזר חביבי! הסתבכת! [ליצירה]
תגובות