שיר כמו פרפר
לובש צורה, פושט צורה
קם מן העפר
ועף בחזרה
רק פורש כנף
וכבר הוא חי בזמן שאוּל
של חיי מדף
ושוב- הגן נעול
כל חייו רק יום
צמא לְצוף, לאות חיבה
אך שב לארכיון
ולא נודע כי בא.
הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת
. והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת".
יש את הלינק יצירה אקראית
לחץ עליו ותגלה מטעמים טריים כביום היוולדם - רק היום. יצירה אקראית בהשגחה פרטית.
חייבים להשקיע כדי להגיע.
למד עצמך לשוטט בסרגל השמאלי, לדפדף בין היצירות. בין היוצרים.
עשה לך מנהג קבוע, קרא יוצר אחד כל יום. (ולא פעם בשבוע)
ואחרי הכל - הבעיה, בעיה.
אולי העורכים ישלבו בין 20 היצירות האחרונות המופיעות בעמוד הראשון, גם 5 יצירות אקראיות מהוותיקות יותר. כך שגם יצירות שנגנזו בעודן באיבן, ייזכו לעדנה מחודשת מדי פעם. בגלי צה"ל קראו לזה פעם מצעד המרגנית...
לדעתו של אורי. גם אני חושב שצריך לתת הזדמנות שניה ליצירות שנשכחו, אך דעתי היא- שצריך לפרסמן ללא התגובות שניתנו עליהן משכבר (אם ניתנו). שייראו- כמו חדשות, ישר מן התנור!
[ליצירה]
----
הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת
. והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת".
[ליצירה]
[ליצירה]
.
יש את הלינק יצירה אקראית
לחץ עליו ותגלה מטעמים טריים כביום היוולדם - רק היום. יצירה אקראית בהשגחה פרטית.
חייבים להשקיע כדי להגיע.
למד עצמך לשוטט בסרגל השמאלי, לדפדף בין היצירות. בין היוצרים.
עשה לך מנהג קבוע, קרא יוצר אחד כל יום. (ולא פעם בשבוע)
ואחרי הכל - הבעיה, בעיה.
[ליצירה]
מצעד המרגנית
אולי העורכים ישלבו בין 20 היצירות האחרונות המופיעות בעמוד הראשון, גם 5 יצירות אקראיות מהוותיקות יותר. כך שגם יצירות שנגנזו בעודן באיבן, ייזכו לעדנה מחודשת מדי פעם. בגלי צה"ל קראו לזה פעם מצעד המרגנית...
[ליצירה]
אני מסכים
לדעתו של אורי. גם אני חושב שצריך לתת הזדמנות שניה ליצירות שנשכחו, אך דעתי היא- שצריך לפרסמן ללא התגובות שניתנו עליהן משכבר (אם ניתנו). שייראו- כמו חדשות, ישר מן התנור!
[ליצירה]
---
אביב וסתיו - לא טעית לחלוטין - האסוציאציה של רכבת, מקורה אכן מהסמיכות לתחנה ולפסים. הצרוף הזה של רכבות, מושבה גרמנית ושם כמו עמק רפאים מזמין סיוטים.
[ליצירה]
----
מבלי להיכנס לתוכן - זוהי מאקאמה מעולה! (לא הייתי מסווג בתור שירה). היא מתארת מצב קיים מבלי לנקוט עמדה ובזה הוא קיסמה. רק משפט אחד הורס לי את הכל (גם מבחינת משקל ואולי אפילו חרוז, ובעיקר מבחינת הטלת סטיגמה מרושעת: "אין שכל, אין דאגות". האם שוב מסתתר כאן איזה סמולני מלוקק שגם הוא לוקח את המונופול על השכל ????
[ליצירה]
-----
לעדי... האמת היא שגם...אני...לא אוהב...כל כך הרבה...3 נקודות...אבל מה לעשות והספר יצא כבר לפני 6 שנים ואני פשוט ניסיתי להישאר נאמן למקור...
[ליצירה]
כאן מרב
כאן מרב
"איזה חג תאהב"
אשר כבר שנה עוקבת
על שרשור זה ומתלהבת
אומנם איני כמו אבי
שיודע הוא לחרוז להפליא
אך אולי קיבלתי בתורשה
את המוזה שלי החדשה
כי אחרי כמה שנים
התחלתי גם אני להפנים
את היופי בשרשור זה
שבזכות אבי וממזר הוא כזה.
וכאן את ברכותיי אומר
לשנה חדשה כלומר
שירבו זכויותינו כרימון
ונשמח ונחגוג המון
שנה מתוקה וטובה
לכולכם ממני באהבה
המשיכו לחרוז כאן חרוזים
ולכתוב שירים עם רמזים
ממרב עמירם שלאתר מנויה
לשנה הבאה בירושלים הבנויה
[ליצירה]
---
הראל, אהבתי את הנחישות בה יצאת להגן על זהותי. אמנם התפרצת לדלת פתוחה אבל יצאת גדול. ובאשר אלייך מישי - אהבתי איך הסברת את עצמך ברחל ביתך הקטנה. אחרי הסבר מספק שכזה אין ספק שלא יהיו יותר ספקות בעניין הספקות של הראל בדבר הספקות שלך כביכול בעניין זהותי וזהות כותב השיר "ספקות".
[ליצירה]
---
שאלה הלכתית אחת נותרה בלתי פתורה: האם מר ויזל יצא ידי חובת טבילת כליו, כאשר זו בוצעה שלא בידיעתו על ידי מי שלא מונו כשליחים על ידו????? בין הפותרים נכונה יחולקו נופשונים בגבעת החרסינה
תגובות