בס"ד להיות גולנצ'יק לאנשים הקטנים עם הצל הגדול להיות גולנצ'יק זה לקלל את הגשם והבוץ שעכשיו, אבל להתעקש לצאת למארב. להתקשר לאמא, להרגיע ולהגיד לאבא ש"לא נכון" ואתה בבית שמש ולא בבית לחם. זה להבין את פחד האזרחים בלי לדעת אם הם מבינים את הפחד שלך. זה להציץ בשמש השוקעת ולדעת, שרק עכשיו היום מתחיל. להיות גולנצי'ק זה לשאול המון שאלות על מוות בלי לקבל תשובה אחת על החיים. זה לאבד אחים לנשק אך לא את התקווה, הטירוף שבעיניים והצלילות שבמחשבה לשמוע על עבר בלבנון כשהמחר זה אנחנו באיו"ש. ולהרגיע תחושת נקם אחרי עוד פיגוע אבל לא להתאכזר לערבי שבמחסום. להיות גולנצי'ק זה לחלום על חו"ל ולטייל בשטח A. לתת ביס מהלוף ולחשוב על שווארמה. להיות גולנצי'ק זה לראות את הנוף מחלון האוטובוס, ולדעת שגם שם צעדת. זה לתפור מטרת קרטון אבל לנשום את הקרב. לקלל שלוש שנים ולחשוב שזה לא מספיק להתעצבן על הקפצה מהבית, אך להכיר בזכות שביציאה. להיות גולנצי'ק זה לחלק את האומץ לדרגות שונות של פחד. זו רעות עמוקה, אבל תמיד מגלים יותר. זו אפלה מוחלטת אבל הלילה לבן. זה לכעוס על החברה שחיכתה ולבסוף עזבה, כי אתה לא בא הביתה. להיפצע רק מרסיסי הלב. להביט באנשים עם הכומתות האדומות כאשר לך יש עיניים אדומות. להיות גולנצי'ק זה הבופור והחרמון ותל פאחר ותל פארס וסולוקי ודגל הדיו באילת. זה הגולן ולבנון וארץ ישראל כולה. זה לגמור מסע בחרמון כשאתה אוהב את הארץ הפרושה לרגליך. להיות גולנצי'ק זה עבר הווה ועתיד וחלום התקווה ושקעות ונחלים והרים וזריחות וכוכבים נופלים ויש מאין עייפות מתמדת ודתיים וחילונים וגעגוע וזעזוע ויד שתמיד אוחזת בנשק. זה לחשוב קודם על המדינה ולשאוף תמיד ליותר. זה לא לתת למה שאתה להפריע למי שאתה להפריע למי שאתה יכול להיות. הקרקע ספוגה בדם ואנחנו כאן בשבילכם לביטחונכם. אוהבנים את האנשים אוהבים את המולדת, נשבעים נצח לירושלים, כי להיות גולנצי'ק זה קודם כל להיות בנאדם".    (מוקדש לחיילי צוות אורי- פלחה"ן גולני 2000)   נ.ב: קטע שקיבלתי השבוע אחרי ה-ש-ד-א-ו-ת... והמבין יבין...