ושוב הרגש המרטיט והגואה המתהפך, המלהט הכובש, המלאֶה על עידית ואדירת המעשים אפלתו שכונת הדחף ירעיף ושמנו הרותח- כתית של חומסים על בעירת לבבות הוא יוסיף יטה שרעפות אלי משעוליו יגיס נסיונם הכושל ניגפים כעבד נירצה לרגליו נתונים למרות המושל אף עתה בזה ההווה הוא יסעיר בשצף רוטן אפלל אל מרום, אל אל אקווה שאוכל גלי אשו למתן זה הדחף העז של ליצור גאות עתירת רגשות היא תגיח חסרת מעצור תחיה עצמות יבשות והלהט הו הלהט! מי ישים חיכו רווי ? מי יוכל לגשת, געת ? מי ימצא מקור חבוי ? מי ידע איכה הומים מעי על דחף שאוהב וכמו הנחלים זורמים אל רצון טמיר, נשגב אמנם אוהב אני הדחף כתבלין תבשיל ילעיט אך הלוואי וכבר הסחף מתוקפו הרב ימעיט...