מיקרוסטרוקטורה -"שושנת ארגמן"
זר זהב
-
כוחות שבעולם לא לתוהו נתכנו-כולם בנתיב החכמה ליוצר-כל יכוונו
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתיה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי אהבתי הכל [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לומר שקודם את הפרח למרות שזה נעשה די במקביל, הקווים הפשוטים של הרקע נבנים על גבי הפרח והקווים המעוטרים והמורכבים (שהם בעצם גוף הפרח) משורטטים בהתאם לקווי הרקע.. (מקווה שלא סיבכתי אותך..) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו.. זה נראה פול השקעה..וסבלנות.. ישר כוח-מקסים.. [ליצירה]
- [ליצירה] זו פעם ראשונה שאני נתקלת בסגנון אומנות כזה. קודם מציירים את הפרח, או קודם את הרקע? [ליצירה]
- [ליצירה] זה חכם... אהבתי די את הכל. במיוחד את הרעיון שהפרח אוגר ריח שזה דבר לא טכני וסימטרי. ובחרת דווקא רקע שמראה על טכניות וסימטריות משהו. זה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] גמני חושב שזה יפיפה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו,בהחלט מיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני... לא... יכול.. להפסיק... לבכות... זה.. פשוט.. מרגש... [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו ממש ממש יפה, בעיקר אהבתי את ציון העובדה שהמוסיקה נובעת מן המקור העליון, את הביטוי להרגשת הצורך "להוציא מן הכח אל הפועל" את המוסיקה, המתרגמת את תכונותיה של נשמת האדם לצלילים... -מזדהה... [ליצירה]
- [ליצירה] תיאור מעמדו של הילד החריג בחברה הוא דבר נפוץ אך מרתק כל פעם מחדש, בעיקר בסיפור שלך אהבתי את המתח בנקיטת היוזמה של יונתן לנסות להשתלב בחברה ה"נורמלית" זה מזכיר לי קצת את הסיפור-"לרקוד עם אבא" אם זה מוכר לך . גם שם הילד החריג מהווה את גיבור הסיפור וגם שם הוא משתנה מדמות תמימה לדמות אסרטיבית הנכונה להתמודדות עם החברה המדחיקה -סיפור מצויין- [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר ..............................................................................השאיפה של כולנו... (לפחות מצד שורש נשמתינו המשתוקקת אל בוראה). [ליצירה]
- [ליצירה] ישר כח! המשך כך... [ליצירה]
- [ליצירה] ענק!! אני כל פעם מחדש נדהם מן השירים שלך! הביטוי הכובש והשובר של הרצון המתוסכל לזכות לקרבה של הלב המפרכס בכמיהה אל אותו משוש נפש, של הקנאה באלו הזוכים לקרבה במקומך... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי!!! איזה דימוי מדהים של השמש לכלה בחופתה, ממש, אבל ממש, מקצועי! -אתה פשוט משורר!!- [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מקסים!! אני לא מתחיל להבין מה הבעיה? השיר הזה כל-כך יפה, עדין, נהדר- התיאור המקסים הזה של האהבה הבלתי נלאית, הכובשת, של האב האוהב אל בנו יחידו, בהתחלה המשוררת לא מבינה והיא תמהה- מדוע האב מנשק את בנו? וכי מה הבן טרח ועשה למען אביו? כל חייו האב טורח ומתאמץ בשביל בנו ואינו זוכה אלא לחיוכים קלים ולמילות תודה דלות ועלובות, קובץ של מילים הנידושות בפה ואינן תמיד בבחינת "תוכו כברו" ואי אפשר שהחוזה בזה הדבר יסכים לשיעבודו של האב ולנכונותו להזרק כתוא מכמר למדרס נעליו הדורסות של בנו, להוות אסקופה נרמסת לסוליותיו כפויות הטובה של הבן ועל זה המשוררת קובלת: אני לא מסכימה! אך בהבטה יותר עמוקה ויותר שורשית לעצם גופו של עניין- מתבררת האמת... הביטוי השורשי של האהבה האמיתית,האהבה שאינה תלויה בדבר -פורץ החוצה במלוא עזוז תפארתו והדר גאונו, במילותיו הנשמתיות של האב -"אתה הכל בשבילי"- הבנת משמעותה האמיתית של אהבת האב לבנו מתגלמת במילים אלו, מילים המרעיפות על כל שומען את תוקפה וחוזקה של האהבה האמיתית, האהבה שמקורה גנוז בחצרותיו המוריקים טוב של אל עליון, האהבה שאינה תלויה בשום דבר גשמי, בשום דבר כלה- אהבת האב את בנו.. וכמובן, אין שיר זה יוצא מדי פשוטו- לכאורה אמנם מדובר כאן באהבה כובשת של אב לבנו יחידו, אך למעשה, אין שיר זה בא לבטא כי אם את אהבת צור כל העולמים, אל עליון, יוצר כל- לבניו... אהבה נצחית שאין לה קץ ושום מעצור לא יוכל להשבית את עוצם תוקפה, אהבה האומרת "עם ישראל, אתם הכל בשבילי"- העם שבו בחר יוצר כל מכל האומות מרוב אהבתו אותם וקראם בנים לפני המקום, העניק להם את חמדתו הגנוזה והפכם למרכז האנושות, לעם שעל שכמו מוטל התפקיד להעביר את המסר האלוקי לעולם "לתקן עולם במלכות שדי" להביא את כלל האנושות למצב ש"כל בני בשר בשמך יקראו" ולהביא את הגאולה הנצחית לעולם... -יישר כוחך!! עלי והצליחי! והמשיכי להרעיף עלינו משירייך טעוני המסר הרוחני הסמוי...- -זר זהב- [ליצירה]
- [ליצירה] אני בעד אני בעד (באופן כללי) יציקת תוכן אמוני לתוך הספרות , ובמיוחד אהבתי את השדרוג של הכתובים למושגים השמישים בימינו כמו: "נגן הבארים המוזר". [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לומר שקודם את הפרח למרות שזה נעשה די במקביל, הקווים הפשוטים של הרקע נבנים על גבי הפרח והקווים המעוטרים והמורכבים (שהם בעצם גוף הפרח) משורטטים בהתאם לקווי הרקע.. (מקווה שלא סיבכתי אותך..) [ליצירה]
תגובות