מיקרוסטרוקטורה -"שושנת ארגמן"
זר זהב
-
כוחות שבעולם לא לתוהו נתכנו-כולם בנתיב החכמה ליוצר-כל יכוונו
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתיה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי אהבתי הכל [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לומר שקודם את הפרח למרות שזה נעשה די במקביל, הקווים הפשוטים של הרקע נבנים על גבי הפרח והקווים המעוטרים והמורכבים (שהם בעצם גוף הפרח) משורטטים בהתאם לקווי הרקע.. (מקווה שלא סיבכתי אותך..) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו.. זה נראה פול השקעה..וסבלנות.. ישר כוח-מקסים.. [ליצירה]
- [ליצירה] זו פעם ראשונה שאני נתקלת בסגנון אומנות כזה. קודם מציירים את הפרח, או קודם את הרקע? [ליצירה]
- [ליצירה] זה חכם... אהבתי די את הכל. במיוחד את הרעיון שהפרח אוגר ריח שזה דבר לא טכני וסימטרי. ובחרת דווקא רקע שמראה על טכניות וסימטריות משהו. זה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] גמני חושב שזה יפיפה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו,בהחלט מיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר ..............................................................................השאיפה של כולנו... (לפחות מצד שורש נשמתינו המשתוקקת אל בוראה). [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים!!! זו פשוט יצירה מדהימה! איזה יופי! במיוחד אהבתי את הקטע של "כמאמר של זר זהב" (מי זה?) ועוד יותר אהבתי איך שחירזת את השם "זר זהב" עם המילה "לשווא" - זה פשוט מתאים מבחינת המצלול ...ואולי גם מבחינת התוכן.. (או שאולי לא?!) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי!!! איזה דימוי מדהים של השמש לכלה בחופתה, ממש, אבל ממש, מקצועי! -אתה פשוט משורר!!- [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מקסים!! אני לא מתחיל להבין מה הבעיה? השיר הזה כל-כך יפה, עדין, נהדר- התיאור המקסים הזה של האהבה הבלתי נלאית, הכובשת, של האב האוהב אל בנו יחידו, בהתחלה המשוררת לא מבינה והיא תמהה- מדוע האב מנשק את בנו? וכי מה הבן טרח ועשה למען אביו? כל חייו האב טורח ומתאמץ בשביל בנו ואינו זוכה אלא לחיוכים קלים ולמילות תודה דלות ועלובות, קובץ של מילים הנידושות בפה ואינן תמיד בבחינת "תוכו כברו" ואי אפשר שהחוזה בזה הדבר יסכים לשיעבודו של האב ולנכונותו להזרק כתוא מכמר למדרס נעליו הדורסות של בנו, להוות אסקופה נרמסת לסוליותיו כפויות הטובה של הבן ועל זה המשוררת קובלת: אני לא מסכימה! אך בהבטה יותר עמוקה ויותר שורשית לעצם גופו של עניין- מתבררת האמת... הביטוי השורשי של האהבה האמיתית,האהבה שאינה תלויה בדבר -פורץ החוצה במלוא עזוז תפארתו והדר גאונו, במילותיו הנשמתיות של האב -"אתה הכל בשבילי"- הבנת משמעותה האמיתית של אהבת האב לבנו מתגלמת במילים אלו, מילים המרעיפות על כל שומען את תוקפה וחוזקה של האהבה האמיתית, האהבה שמקורה גנוז בחצרותיו המוריקים טוב של אל עליון, האהבה שאינה תלויה בשום דבר גשמי, בשום דבר כלה- אהבת האב את בנו.. וכמובן, אין שיר זה יוצא מדי פשוטו- לכאורה אמנם מדובר כאן באהבה כובשת של אב לבנו יחידו, אך למעשה, אין שיר זה בא לבטא כי אם את אהבת צור כל העולמים, אל עליון, יוצר כל- לבניו... אהבה נצחית שאין לה קץ ושום מעצור לא יוכל להשבית את עוצם תוקפה, אהבה האומרת "עם ישראל, אתם הכל בשבילי"- העם שבו בחר יוצר כל מכל האומות מרוב אהבתו אותם וקראם בנים לפני המקום, העניק להם את חמדתו הגנוזה והפכם למרכז האנושות, לעם שעל שכמו מוטל התפקיד להעביר את המסר האלוקי לעולם "לתקן עולם במלכות שדי" להביא את כלל האנושות למצב ש"כל בני בשר בשמך יקראו" ולהביא את הגאולה הנצחית לעולם... -יישר כוחך!! עלי והצליחי! והמשיכי להרעיף עלינו משירייך טעוני המסר הרוחני הסמוי...- -זר זהב- [ליצירה]
- [ליצירה] מכיר אני חושב ש- "סימן שאלה"- לא ממש הבינה את הכוונה שלך... אני מכיר את ההרגשה, איך זה להשקיע ולטרוח, לשפוך את תוגת לבי הכורע אל תוך יצירותי ובסוף לזכות להתעלמות מוחלטת, לא תגובה, לא כלום - אין קול ואין קשב.. לפעמים אני תוהה אם משהו בכלל טורח לעיין ביצירות שלי... [ליצירה]
- [ליצירה] שאלה טובה ... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני מסווג את השיר הזה לרשימת "השירים המניעים" שלי - השירים שהצליחו להניע לי עצב רדום בלב, תחושת הזדהות עמוקה- הבקשה להיות נאהב חרף הכל... רדף השיג המליץ לי עליך ואני עכשיו מבין למה- -אתה פשוט כותב יפה!- [ליצירה]
- [ליצירה] ישר כח! המשך כך... [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לומר שקודם את הפרח למרות שזה נעשה די במקביל, הקווים הפשוטים של הרקע נבנים על גבי הפרח והקווים המעוטרים והמורכבים (שהם בעצם גוף הפרח) משורטטים בהתאם לקווי הרקע.. (מקווה שלא סיבכתי אותך..) [ליצירה]
- [ליצירה] פסססס! ציור מרהיב ביופיו! השימוש שלך בצבעים ממש מעולה! (צבעי עיפרון אולי?) אני בעיקר אוהב את הברק על החותם של הדולפין.. [ליצירה]
תגובות