[ליצירה]
וואו.
(איבחון מהיר של מה שעבר עליך:
פשוט התת מודע שלך הסתער עליך באמצע הלילה.
כאמור:
"ואתה יודע שאם אני אקשיב
לך, יהיו לי בדיוק יומיים ללמוד תורה ברעל עד שהתת מודע שלי יסתער עלי ויחנוק אותי באמצע הלילה".)
אבל מה שהכי הצחיק אותי היה התגובה של ילד.
אתה מוכשר. וזאת יצירה חשובה.
בטח אפשר לתעל אותה לאנשהו.
[ליצירה]
טל,
דבר ראשון, יש גם את המגע בינה לבין העני האביון.
דבר שני, זה שיר שבן (או בת) כותב לאמו. ברור שההקשר יהיה האמהיות שבה.
כמו שאוהב כותב לאהובתו שיר אהבה, וכותב על היחסים שבניהם. האם גם שם תתרעמי לאמור: מה זה? אין לה אינדווידואליות ואם הוא לא יהיה היא לא תהיה בכלל.
אין זה כך. זהו פן מסויים.
ובכלל, על כל בן אדם אפשר להסתכל ולתאר באופן ה'אוטיסטי' שלו, על מה שמתחולל בתוכו במנותק מהעולם, תהליכים תוך נפשיים.
ואפשר לתאר את האדם, תיאור לא פחות מלא ומדוייק, על ידי קשריו המרובים עם הסובב.
ועל שיר שביטויו לקוחים כמעט מילה במילה ממשלי, נשמע לי מעט צורם לומר שהוא ממש מעוות.
[ליצירה]
באמת מעולה.
יצירה יפה, קולחת ואיכותית.
אך, אם יורשה לי, שתי הפסקאות האחרונות יכלו להיות יותר טובות.
וגם מצד האמת - אין מפה הוכחה מהותית לאמונה. שכן כל אדם בעתות משבר נתלה בדברים לא כל כך רציונאלים. אמונות טפלות ותפלות וכאלה, כשאין שום מוצא הוא משהו אחר להתלות בו.
אבל באמת, מצד הטבעיות הישראלית, יש בזה בכל זאת משהו אמיתי, שלא כמו מאמצי שווא בתיפלוּת.
הייתי מצפה בסוף לתובנה טיפה יותר מעמיקה, אם כי, כאמור, גם ככה זה יופי.
[ליצירה]
אני
גם חושב שאפשר להגיב על תוכן היצירה, ואם היא יוצרת בי הדהוד של חוסר הסכמה אז אפשר לכתוב את זה.
ובטח ביצירות כמו "במשפט אחד", שקצת קשה להתייחס לפן האומנותי שבהם...
[ליצירה]
תודה רבה ששיתפת
ולו בשביל זה היה שווה לפתוח ניק, שאוכל להעלות בו את הקטע הזה.
------
לי באופן אישי קצת קשה לקרוא ולהתחבר לזה עכשיו. זה בא ממקומות שונים כל כך.
ואולי זה מרוב אטימות, אבל עכשיו זה נראה לי סתם - מהשלב של לפני.
שנזכה להרבות אהבה ויראה.
ושוב תודה.
[ליצירה]
באמת חבל לי להרוס השתרשרות יפה
שכזאת במשהו כל כך לא חרוזי, אבל כיוון שהיא במילא כבר נשחתה אני מרשה לעצמי:
אסתר, אף אחד לא מניח תפילין רק של רבינו תם.
תגובות