רגשותיי כאש
בוערת
מחממת
מאירה
טמירה
מתפשטת
מכלה כל חלקה
בסערה
ואני לאורה
כלה
ולאחר לא הרבה זמן
כשהכל דעך
נשארנו רק אני והאפר
לבד
אני זה אני
-
כשהתחלתי להרגיש לא בנח לפרסם דברים ששרבטתי תחת שמי הבנתי שאני סובל מחוסר בטחון עצמי, ופתחתי ניק חדש...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה ואמיתי. ומזל טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] אני גם חושב שאפשר להגיב על תוכן היצירה, ואם היא יוצרת בי הדהוד של חוסר הסכמה אז אפשר לכתוב את זה. ובטח ביצירות כמו "במשפט אחד", שקצת קשה להתייחס לפן האומנותי שבהם... [ליצירה]
- [ליצירה] באמת חבל לי להרוס השתרשרות יפה שכזאת במשהו כל כך לא חרוזי, אבל כיוון שהיא במילא כבר נשחתה אני מרשה לעצמי: אסתר, אף אחד לא מניח תפילין רק של רבינו תם. [ליצירה]
- [ליצירה] "שהקול יפה לבשמים..." כן, נוגע ונוגה זאת הגדרה מתאימה. והקסם ספוג בשורות. [ליצירה]
- [ליצירה] , מתוק לגמרי. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך קלאסי שמפליא שעוד לא כתבו את זה לפניך. (וזאת בהחלט מחמאה בעיניי) [ליצירה]
- [ליצירה] ואו. אני כל כך אוהב את הכתיבה שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] |אהודות| [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] טל, דבר ראשון, יש גם את המגע בינה לבין העני האביון. דבר שני, זה שיר שבן (או בת) כותב לאמו. ברור שההקשר יהיה האמהיות שבה. כמו שאוהב כותב לאהובתו שיר אהבה, וכותב על היחסים שבניהם. האם גם שם תתרעמי לאמור: מה זה? אין לה אינדווידואליות ואם הוא לא יהיה היא לא תהיה בכלל. אין זה כך. זהו פן מסויים. ובכלל, על כל בן אדם אפשר להסתכל ולתאר באופן ה'אוטיסטי' שלו, על מה שמתחולל בתוכו במנותק מהעולם, תהליכים תוך נפשיים. ואפשר לתאר את האדם, תיאור לא פחות מלא ומדוייק, על ידי קשריו המרובים עם הסובב. ועל שיר שביטויו לקוחים כמעט מילה במילה ממשלי, נשמע לי מעט צורם לומר שהוא ממש מעוות. [ליצירה]
תגובות