אני יודעת, זה לא הכי לכתוב על סבתא .. אבל פתאום חשתי געגוע והוצפתי בגל של זכרון יוצא מן הלב דרך דמעות לא רצוניות תמונה אחת: אנחנו יושבות במרפסת מסתכלות על העוברים ושבים במילים הפשוטות שלך , את מספרת לי איך הכרת את סבא וכמה קשה היה לך להיכנס להריון אני אז , בתומי, לא הבנתי כל כך איך הדברים עובדים, ולמה מצאת לנכון לספר לי. תמונה שנייה: אנחנו יושבות בשולחן האוכל, את מגישה מטעמים מעשה ידייך המבורכות- ריבת חבושים מצנצנת מקושטת בעליזות תפוח עץ מיובש שהיה חבוי בארון המזווה. ערק מהול במים פרוסת לחם שחור עם שמן זית וזעתר בורקס ביתי עם גבינה בולגרית וחצילים. טעמים שלא ניתן לשחזר אלא רק להיזכר.. תמונה שלישית: אנחנו יושבות בסלון ביתך, את אוהבת לצפות בסרט ערבי עם השחקן המפורסם המשופם הוא מצחיק אותך אני מסתכלת בך ונהנית יש לך ביד תפוח עץ עסיסי צלוחית וסכין של פעם את קולפת את הקליפה סביב סביב בצורה של סליל ונותנת לי אותה למשחק. את פורסת פרוסת תפוח אחד לי ואחד לך.. ומסבירה לי בעברית מתובלת מה דעתך על העלילה.. בכל פעם שאני מקלפת תפוח בצורה כזאת אני נזכרת בך.. היית יקרה לי, וגם שאינך כבר שנים רבות אני עדיין איתך. סבתא.