בין שמירה לשמירה אתה לוקח נשימה
בין נשימה לנשימה אתה חוטף תנומה קלה
ובין תנומה לתנומה אתה חולם חלום
ובין חלום וחלום אתה שוב שומר
ובין שמירה ושמירה מופיע לך דה ז'ה וו מאותו חלום, שכבר הספקת לשכוח ;).
[ליצירה]
מדהים!
חשיבה מעניינת בהחלט........ ! וכתיבה יפה לזה....
מזכיר לי משהו בסגנון-
1.ובעצם מהרגע בו אנו קמים בעירנות, אנו מתחילים לכסות את החסר, החוסר בשעות שינה.
2. ואיך כעבור כמה שעות, בדיוק בזמן בו אנו מרגישים כי האורות צריכים להכבות, אנו נעשים מעיין ינשופים, והשינה, נדחת לזמן בו אנו צריכים להיות עירניים.
[ליצירה]
המשפט הזה נכון במקרים מסויימים...... :)
לא נראה לי שאני מתייחסת אליו כמו שרצית עם העולם השקרי והמציאותי וכו'.......אני מסכימה עם זה מההתבוננות שלי ואוהבת את זה, ומסכימה עם זה (למרות לא בכל מקום זה נכון).
[ליצירה]
-אבל אני מסכימה גם עם ורד אדיב, שאפשר להבין את הצד שלה.... . זה בחלט כואב, שכשאוהבים מישהו ומנסים למלא אותו באהבה שלך...אז הוא מרגיש חנוק עד כדי פסק זמן.... גם אם זה נחוץ. ועדיין לדעתי זה מגעיל לסובב לך את המצפון על האצבע.... .
תגובות