אדם הייתי כפרח גדלתי כעז תוהה בהיתי והיכן נמצאתי במקום שאותו נטשתי. אדם הייתי אמונה בליבי ראתה חלום אמונה בעצמי הביאה אותי הלום כיום אמונה לי אמרה עזוב אדם אתה כבר לא. ואת אומרת לי אהבה ואת רואה עצמך מתחת לחופה וכול שליבך אומר המשך,המשך,המשך. הים נסוג לאחור הרים מתגמדים לילדים עזובים קצרים רואים מעבר לרבוע שלי אין חיים. ואת רוצה בי כאם לילד ואת רואה עצמך כעם לדגל ואת אומרת אדם הייתי לאחר הפכת. ובי שנאה תצית הכול אל תאמרי לי אתה זוכר את אמש אמש מת,כעלה יבש הרוצה חיים לשתות, ותזדייני לי מפה! תגעי בבשרך כשם אומצה נוגעת בחיך והרגי חייל ואולי תגעי לספוקך והרגי אותי לשם תפארת הבורא ואל תשאלי בטון גסיסה האם אדם הייתי כי חיה נמצאתי.