[ליצירה]
צריך כישרון גדול בשביל להתעסק באמנות , אבל צריך
עוד יותר כישרון בשביל לשווק אותה.
כמה נכון המשפט הזה.
אם כל אומן היה יודע לשווק את עצמו נכון.
העולם היה הופך להיות אומנות לשמה.
שי
[ליצירה]
התודות:
תודות :
תודה לסיוון אסייג על שהסכימה שאספר לכם על הגירסה הגאונית שלה ל"לחיות את הרגע" ,
תודה לדבי שהביאה לארץ הזאת קצת ציונות מבלגיה,
תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי ,שממשיך לפתח יחסי "כפרה" העם הפלסטיני ,תודה לשר לאיכות הסביבה שבלעדיו הכל היה נראה ומריח -אחרת ,
תודה לקרין מגריזו שחבר שלה מצא מתי להתחיל לשיר מ.. ה.. לב ,תודה למאסטרו שאפילו בתוכנית על חיו הוא לא מכבס כביסה מלוכלכת בחוץ.. הוא תולה בלי לכבס , ותודה אחרונה מוקדשת הבגדרת "תודה מראש" ל -פנינה שבמרוצת השנים תהפוך את כנסת ישראל באופן כמעט מטאפורי לאישה יפה שהשתיקה יפה לה.. עם או בלי מסיכת פנים פנינה תוביל את האומה כולה ואת מי שיושב בראשה קרי: כנסת ישראל , לעידן חדש של טיפוח ואפילו אולי נזכה לראות את רוה"מ במימדים שהמדיה לא תתקשה להכניסו לאותו מסך....
תודה..
[ליצירה]
'אכול ושתה כי מחר נמות'
אבל, אם חלילה לא נמות מחר, נסבול קשות מהאנג-אובר וכאב בטן...
מאמר חינוכי בדרכו המשונה. הלוגו אכן גאוני.
(חוצמזה - למה צריך תירוץ לטירוף? הטירוף הוא תירוץ לעצמו, לא?)
[ליצירה]
טרטור קולה בטירונות? מאז מופז מעיפים סמלים גם על פחות מזה. לפחות הוא קיבל את הפחית, אז יש לסיפור המוזר גם סוף טוב.
חוצמזה - מה עם איתן? עדיין מחכה ביציאה?
[ליצירה]
חזק ויוצר רגשות מעורבים
אח שלי!
קראתי היצירה "ברומא תהיה רומאי" ומצאתי שהיא קולחת ומחזיקה אותך במתח של האירועים, ומחברת אותך אל הלבטים והמתח הפנימי של המספר/ת.
קשה לי עם התגובה של חיוך אחרי הריגה. לא כ"כ נראה לי קשור למציאות. ואפילו משום צד של המתרס.
כן אנשים הורגים, מתוך תפקיד או מתוך ייעוד (שאלה של השקפה פוליטית או שטיפת מוח) אבל לא אלה ולא אלה נראה שיכולים להיות אדישים לחווית ההריגה ההמונית שתארת. האדרנלין חייב להתפרק בצורה רגשית כלשהי. שמחה מוגזמת או עצב מוגזם, אחרת מדובר ברוצח קר מזג שלא שייך כלל לתחילת האירוע. כלומר התגובה הינה הסואה להסתרת רגשות אלו.
באופן כללי שוב אהבתי שהסיפור קלח והייתי מוסיף לפחות עוד משפט שניים לפי מה שכתבתי קודם.
אשמח לקרוא עוד מיצירותיך.
[ליצירה]
אפשר לראות בזה משל עמוק לשיעבוד היוצר ליצירתו, ועל משבר אכזבת ההשקעה האובדת. אבל נחמד בהרבה פשוט לקרוא את הסיפור כמו שהוא, עד ה'סוף מרגש עם פואנטה'
תודה
[ליצירה]
אסף..
תגובה קצת בדי-ליי אבל בכל זאת תגובה..
אני תמיד משאירה מקום להמשכיות בסיפורים שלי ,זאת הלגיטימציה של הקורא להרחיב את גבולות הדמיון שלו..
תל אביב (עדן) ורחלי (צפת) אלה השמות ,אבל המטרה היא להדגיש את אי אילו ההבדלים, שבמקומות
צפת היא עיר תנ"כית מאד לעומת ת"א , ומי שמגיע מצפת לתל אביב מרגיש בוגאס..
לגבי גולדה.. גולדה תמיד הייתה ותיהיה דמות מצחיקה ומעניינת , העישון הכבד שלה,הברוטליות והשכונתיות שלה ,משכו אותי להקדיש לה סיפור, והן לא זימנו אותה ,הן פשוט לא ביצעו את הטקס כהלכה..
הן זרקו מטבע עם תמונה...
ונפוליאון.. זאת הדרך לסכם את נפלאות הארובה..
בכל אופן, אם יש לך הצעה לסיום אחר אתה יותר ממוזמן לתת חוות דעת מקצועית סלש אישית סלש קבוצתית (אם אתה רוצה להתפרע)
עד אז תזכור ש כל סיפור שלי בא במטרה אחת תמימה, להרחיב גבולות דמיון לכל קורא נאמן שרק יחפוץ בכך..
יומטוב...ותודה רבה ..
עדן
[ליצירה]
יעל..
תודה רבה שקראת והגבת ,זה חשוב לי..
הרעיון המרכזי של כל סיפור חייב להיות מיוחד,
לעיתים הוא מטורף ולעיתים פשוט מדובר בקטע שגרתי מהחיים.. שהוקצן ונלקח לכיוונים מוגזמים..
יש לזכור שאחרי הכל ,זה רק סיפור..
תודה רבה ויומטוב
עדן
[ליצירה]
אסף..
שיר מאד מרשים , אהבתי את האנשה , ובעיקר את הבית האחרון , קצר וקולע ,אולי קצר מדיי..
( איך שהתחלתי לקרוא.. באמת התחיל לרדת גשם)
תכתוב על שלום ,אולי גם זה יבוא מתישהו..
יומטוב
עדן
[ליצירה]
נוב' 02 עדיין בצבא
ואם אתה מאחל לנו למות מקנאה ,אז כנראה שנמות כולנו ממש בקרוב, הרי הקנאה אוכלת אותנו ,ויפה שנה אחת קודם ,וכמה שנים מאוחר יותר.. בג'מייקה ,במפרץ הבורחים עם באנג או ג'ויינט ענקי...
השמיים של ג'מייקה מעולם לא יראו לבנים יותר..
בהצלחה לך, ותשמור על עצמיך ,
עדן
[ליצירה]
....
זהו סיפור שכדאי להבין.. צריך אולי לקרוא פעמיים..
נוכח חוסר הפוקוס של הגיבורה בעת מעשה.. וזה שאינה זוכרת מה קרה ומה היה..
כנראה שהמשימה לא בוצעה..
כל העלילה סובבת סביב חוסר היכולת לזכור דברים
והסוף מסכם את היצירה בזה שהיא לא זוכרת , שהיא אתמול נסתה לרצוח אותו ,והשיחה שלא נענתה ממנו ,אפילו לא מדליקה לה נורה אדומה..
תודה לכולם על הקריאה והתגובה..
עדן