זה היה יום מיוחד, אוירה מיוחדת, ריח של התחלה.
עשרות אלפי ילדים טיילו במסדרונות בתי הספר מבלי לדעת מה הולך להיות השנה, מתי הכל יתחיל, הרבה חוסר הבנה והרבה סקרנות.
סגן יו"ר ההסתדרות קרא לזה "הפגנה תקשורתית" (והוא מבין גדול בהפגנות, אז כבוד לו על האבחנה..). הוא ביקש אישית מכמה מורים ומורות שרק יגיעו בתור "ניצבים" ושאם יש להם שלטי מחאה בבית שיביאו איתם והוא כבר יעשה את הרעש (וכמו שאמרתי.. רעש – לא היה שם). שני שוטרים נעמדו במקום האירוע כמו נרות של חנוכה ודפקו את הראש מה לעשות.
המורים התבצרו שם כמו בתור לקפיטריה והניפו שלטים בעלי קריאות מנוגדות, ביניהם: "טרנספר" ו"די לכיבוש".
אחרי שלוש שעות, הגיעו כתב וצלם של "מעריב" והתחילו לנתח את מה שהם רואים. הם ציטטו כמה תגובות כדי למלא כתבה, בהסתדרות אמרו ש "בהפגנה תקשורתית מסוג זה לא משנה כמה דעות יש למפגינים, אלא כמה מפגינים יש".
משרד החינוך יצא בהודעה לעיתונות שאין לו את הכלים לתת מענה להתרכזות מחאתית רחבה כזו, שמטרותיה כפי הנראה, בכלל לא נכללות בתחומי הפעילות של המשרד. "הם יורים לכל הכיוונים" אמרה השרה.
הכתב שאל את יו"ר ההסתדרות, מה המטרה של קבוצת מורים שנעמדה בלי שום קשר לכלום מול משרד החינוך ומרכזת בתוכה נושאי דיון קיצוניים וכל כך שונים זה מזה מ"ויקי כנפו" עד "שלום חבר", מ"יהודי לא מגרש יהודי" ועד "תנו לחיות לחיות ואל תעשו מהם פרוות". למחרת "מעריב" ו"ידיעות" תפסו על זה כתבה. ב"מעריב" צילמו את המורים שנראו כלא כל כך מבינים את תפקידם, תחת הכותרת "נו ,מה נסגר ?!". וב"ידיעות" צילמו את השלטים תחת הכותרת "הפגנה ! לא חשוב על מה".
יו"ר ההסתדרות ענה בתגובה "לא לילד הזה פיללתי".
משרד החינוך בתגובה : "אם היינו יודעים איך – היינו קוראים לילד בשמו".
בסיכום הכתבה של שני העיתונים נכתב: "כל שנה אותו דבר".
תגובות