כָּךְ אֲנִי מְנַגֵּן בַּפְּסַנְתֵּר.

הַקְּלִידִים שׁוֹאֲלִים וְהָרֶגֶשׁ עוֹנֶה

בַּחֶדֶר אַפְלוּלִית, כָּבֶה כְּבָר הַנֵּר

וְרַק אֵדֵי הֶעָשָׁן הַמִּתַּמֵּר  

עוֹשִׂים לִי טוֹבָה וּכְדֶרֶךְ אַגַּב

מַאֲזִינִים פֹּה וְשָׁם לְאֵיזֶה תָּו.

מִבַּעַד לָהֶם אֲנִי רוֹאֶה צִפּוֹר שִׁיר

וְיֶלֶד מֵשִׁיט אֶת גַּפַּיו בָּאֲוִיר

מִסְּבִיבוֹ שָׁאוֹן נְקִישׁוֹת מִתְגַּבֵּר

שִׁירַת הַצִּפּוֹר לֹא נִשְׁמַעַת יוֹתֵר

אַךְ מַה אִכְפַּת לַצִּפּוֹר אִם קוֹלָהּ יִשָּׁמַע

אוֹ הֶמְיַת הַפְּסַנְתֵּר תוּמַר

בְּצִלְצְלֵי שַׁמָּה.

לֹא אִכְפַּת לַצִּפּוֹר.

לֹא אִכְפַּת גַּם לָעֵץ

וַהַרֵי הַפְּסַנְתֵּר שֶׁלִּי מִתְפּוֹצֵץ.