מה כבר ביקשתי? שקט זמני: ארוחת צהריים. תקרה לבנה. אין דלתות. אין מה להסתיר אי אפשר לחשוף יותר כשאתה - בורח. אין לי כבר ממי להימלט. משטחים עצומים של עשב יבש, ואני זורקת מתוכי עצמות שהבשר כבר נשר מעליהן. לבנות קרות כל כך נקיות שאפשר ממש ללקק. בוא ותמכור לי שקט. אני קונה את המילים שלך גם בלי תו תקן. כשהשפתיים יבשות אני אשתה גם את הרעל הכי איטי. רק תפסיק להיות אמיתי מוחלט כמו המוות.