למאמר המעודכן שלי, בבלוג תורה ומדע, אנא גלוש למאמר בבלוג בכתובת: http://toraumada.blogspot.co.il/2013/12/blog-post_15.html מספר הוולדות בלידה אחת נאמר בפרשתנו: "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם"(א, ז). רש"י ד"ה וישרצו: "שהיו יולדות ששה בכרס אחד". מקורו של רש"י הוא במדרש רבה: "כל אחת ואחת ילדה ששה בכרס אחד שנאמר ובני ישראל פרו וישרצו וגו'. דבר אחר, שנים עשר דכתיב פרו שנים, וירבו שנים, ויעצמו שנים, במאד מאד שנים, ותמלא הארץ אותם שנים, הרי י"ב. ויעצמו יש אומרים ששה בכרס אחד, ואל תתמה שהרי עקרב שהיא מן השרצים יולדת שבעים"(שמות רבה א, ח). המדרש דורש את ריבוי המלים המתארות את פריון בני ישראל ומגיע ללידה של ששה (או יותר) בכרס אחת. בעל המדרש מוסיף "ואל תתמה", מאחר והוא מודע לתימה שבריבוי הבלתי מצוי הזה, וכדי להניח דעתנו פונה הוא אל העקרב ה"יולדת שבעים", תוך התעלמות מן ההבדל הטבעי שבין האדם לבעלי החיים. במדרש מקביל המצוי בפסיקתא דרב כהנא (מהד' מנדלבוים, עמ' 186), ההשוואה היא לעכבר היולד ששה ועקרב היולד ששים. התייחסות לדברי חז"ל: 1. בעלי התוספות מצאו רמז בגימטריה לדרשת חז"ל: " 'פרו וישרצו' בגימטריה ששה בכרס אחד חסר ב' ו-ב' דמאד. ולי הכותב נראה 'פרו וישרצו וירבו ויעצמו' בגימטריה 'ילדת ששה בכרס אחד' ". בעלי התוספות, שציטטו מדרש זה בניסוחים שונים, לא התייחסו לעצם התופעה, שכן נס הוא תופעה מצויה במקרא ובפרשנות חז"ל עליו, והם לא ראו קושי בצירוף מדרש נסי נוסף למערכת מדרשי נסים. 2. לעומתם, חכמים בעלי גישה רציונלית השתדלו להמעיט בנסים ולבאר עד כמה שניתן בדרך ההגיון. כך כתב הראב"ע (שמות א ז): "אולי מלת וישרצו רמז שילדו נשיהם תאומים ויותר. ואני ראיתי ד' בנים שילדה אשה אחת. והרופאים נותנים טעם עד שבעה יגיעו בבטן אחת". ראב"ע, שהכיר את המדרש על שישה בכרס אחת, נתקשה במלת 'וישרצו', המזכירה את השרץ בעל-החיים - במה דומה האדם לבעל-חיים? משום כך ביאר שהכוונה להתרבות עצומה, כזו של שרצים. ראיה לפירוש זה הוא מביא מהמציאות שבימיו "אני ראיתי". ביחס לדברי הרופאים, מסתבר, שבתנאים הרפואיים הגרועים של ימי הביניים, לא נותרו בחיים שביעייה (בשל משקל הלידה הנמוך, המצריך טיפול מיוחד שפותח רק בימינו). ולכן יתכן, שדברי ראב"ע על השביעייה שמזכירים הרופאים, אינם עדות מציאותית אלא עדות המתארת את מבנה בטנה של האישה, שיכול להכיל עד שבעה עוברים . המציאות הרפואית: כיצד יש לאישה מספר עוברים בהריון אחד? ישנם שני סוגי תאומים: רוב התאומים הם דו-ביציים, כלומר שנוצרו מהפריה של שתי ביציות שהובשלו בו בזמן והופרו ע"י שני תאי זרע - ואז התאומים אינם זהים זה לזה. מיעוט התאומים הם חד-ביציים, או זהים - כלומר שנוצרו מהפריה של ביצית אחת שנחלקה בשלב כלשהו לשנים. בשלישיות יש שלוש אפשרויות: או שהיו שלוש ביציות שונות; או שהיתה ביצית אחת שנחלקה לשלוש, או שהיתה הפריה אחת של שתי ביציות, שאחת מהן נחלקה לשתיים. וכן הלאה. כפי הנאמר בספר שיאי גינס, לידה של שישה ולדות בלידה אחת הינה תופעה נדירה ביותר. הנס שנעשה לבני ישראל היה שכולם ילדו שישיות (פירוש "יפה תואר", מדרש רבה). בעלי התוספות מוסיפים שכולם היו חזקים ובריאים: "וישרצו כשרצים ששה בכרס אחד. ואם תאמר שמתים מיד, לכך נאמר וירבו ואם תאמר שהיו חלושים כדרך תאומים לכך נאמר ויעצמו". הנתונים בספר שיאי גינס (נכון לשנת 2001): המספר הרב ביותר שדווח עליו בלידה אחת [זהו השיא כשכולם נולדו חיים (אך לא נותרו בחיים), יש מיקרים של לידת וולדות רבים יותר-שנולדו מתים]: 10 (2 בנים, 8 בנות), באקאקאי, ברזיל, 22 באפריל 1946 (קיים דיווח גם מספרד ב-1924, ומסין במאי 1936). המספר הרב ביותר שיש עליו רישום רפואי: 9 (5 בנים ,4 בנות), לג'ראלדין ברוצריק בבית החולים רויאל, סידני, אוסטרליה ב-13 ביוני 1971. שני בנים נולדו ללא רוח חיים. ריצ'ארד (340 גרם) חי 6 ימים בלבד. 9 (כולם נפטרו) ליולדת באוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה, ב-29 במאי 1972. 9 (כולם נפטרו), לאשה בת 30, בבא גראט, בנגלדש, בסביבות ה-11 במאי 1977. המספר הרב ביותר של תינוקות שנותרו בחיים: שיא הוולדות שנותרו בחיים הוא שבעה, שנולדו לבובי מקוהי באיווה, ארה"ב, ב-19 בנובמבר 1997, ושבעה שנולדו לחאסנה מוחמד חומאייר באסיר, ערב הסעודית, ב-14 בינואר 1998. נקם צ'וקוו ילדה שמינייה בבית החולים לילדים ביוסטון, טקסס, ארה"ב; האחד נולד בלידה טבעית ב-8 בדצמבר 1998 והשאר בניתוח קיסרי ב-20 בדצמבר 1998, שבעה מן היילודים שרדו. להרחבה: מאמרו של אהרן ארנד "ריבוי עוברים בספרות ישראל ובאמנות היהודית", בד"ד 5