למאמר המעודכן שלי, בבלוג תורה ומדע, אנא גלוש לבלוג תורה ומדע בכתובת:
http://toraumada.blogspot.co.il/2016/08/Eikev-the-amazing-clothes-of-Bene-Israel22.html

לפרשת עקב - שנה ב הבגדים המופלאים של בני ישראל נאמר בפרשתנו בפרק ח פס' ד: "שמלתך לא בָלְתָה מֵעָלֶיך...זה ארבעים שנה". מסביר בספר "מעם לועז" את גודל הנס שנעשה לבני ישראל במדבר: "ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר ולא החליפו את בגדיהם. לא היה להם צורך לכבס את הבגדים, כי העננים היו נושפים בהם ומכבסים אותם כאילו נתכבסו באותה שעה. ועוד, שבכל אותו זמן שלא החליפו בגדים, לא היה בהם ריח של זיעה; והיו הבגדים גדלים עמם כשושנים וכעשבים נותני ריח, והשיבו לבם בריחות אלו; וזהו שאומר הכתוב: וריח שלמותיך כריח לבנון, שהיה ריח בגדיהם כריח סממני הקטורת שהיו מקטירים בבית המקדש הנקרא לבנון; ואפילו התינוקות שיצאו ממצרים לא החליפו בגדיהם בגלל גדילתם, לפי שעשה הקב"ה נס שהבגדים היו גדלים עמם". א. השבלול: כאמור, בני ישראל לא נזקקו ללכת לתופרת כדי להרחיב או להאריך את הבגדים, כדי שיתאימו לגוף, כי הבגדים גדלו יחד איתם! רש"י מפרש: "...כמו שהיו גדלים היה גדל לבושן עימהן כלבוש הזה של חומט שגדל עמו". לדעת רש"י חומט הוא שבלול (חלזון; ראה ציור), וכן תרגם רש"י "והחומט"(ויקרא יא, ל), לימצ"א בלעז שפירושו שבלול. מחלקת החלזונות היא הגדולה שבמערכת הרכיכות, וכוללת כ-90000 מינים. גופם של רוב החלזונות, הנקראים בטעות בשם "שבלולים", נתון בתוך קונכייה קשה, העשויה שתי שכבות: מבחוץ שכבת קונכיאולין, שהוא חומר קרני, ומבפנים שכבה סידנית. לקונכייה כמה פיתולים לולייניים, הנוספים וגדלים יחד עם גדילת גופו של החלזון. בשעת סכנה, או למניעת התייבשות, מתכנס החלזון בתוך קונכיתו. ב. ריח הזיעה: כאמור, ריח זיעה לא נדף מבגדי בני ישראל, למרות שהלכו עם אותם בגדים במשך 40 שנה. נושא רגיש במיוחד, בעיקר בארצות החמות הוא ריח הזיעה. הזיעה שמפרישות בלוטות הזיעה שבעור היא כשלעצמה חסרת-ריח. אך על פני עורנו חיים תמיד חיידקים, המפרקים את הזיעה לחומרים בעלי ריח חריף ואף דוחה. כדי למנוע את התפרקות הזיעה ואת ריחה, יש להקפיד על רחצה לעיתים קרובות, על אוורור הגוף ע"י לבישת בגדים המתאימים לאקלים ולעונות השנה, ואפשר גם להיעזר בתכשירים המנטרלים את ריח הזיעה (דיאודורנטים). בני ישראל במשך 40 שנה לא נזקקו לזה, ואפילו ריחות בשמים נדפו מבגדיהם!