למאמר המעודכן שלי, בבלוג תורה ומדע, אנא גלוש לבלוג תורה ומדע בכתובת:
http://toraumada.blogspot.co.il/2014/04/Kdoshim-Bone-Of-Ideony.html
לפרשת אחרי מות קדושים
אדני השדה
נאמר בפרשתנו: אַל- ִּפְנוּ אֶל-הָאֹבֹת וְאֶל-הַיִּדְּעֹנִים, אַל-תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם, אֲנִי ה´ אֱלֹהֵיכֶם" (יט, לא). מהו ידעוני ? רש"י מפרש: "ידעוני - זה המניח עצם של חיה ששמו ידוע בפיו והוא מדבר מאלי ו". מקורו של רש"י הוא במסכת סנהדרין: "ידעוני - זה המניח עצם יָדוֹעַ (שם חיה) בפיו והוא מדבר מאליו" (סה, ב).מהו "ידוע" ?
לפי רש"י (שם) "ידוע" הוא שם חיה ולפי הרמב"ם (ספר המצוות לרמב"ם, מצוות לא תעשה ט) הוא עוף. בפירוש "שפתי חכמים" על רש"י הנ"ל בפרשתנו מביא פירוש מעניין: "כתב רבינו שמשון בשם ר´ מאיר ב-ר´ קלונימוס מאישפירא: שהוא חיה ששמה ידוע, והוא ידעוני דקרא, ומעצם שלה עושי כמין כשפים, וכמין חבל גדול יוצא משורש שבארץ, שבו גדול אותה החיה בכל דבר בצורת פנים בגוף וידים ורגלים ומטיבורו מחובר לחבל היוצא מן השורש, ואין כל בריה רשאי לקרב כמלוא החבל שטורפת והורגת, וכמלוא החבל רועה על כל סביבותיה, וכשבאין לצודה אין אדם רשאי לקרב אצלה אלא מורים בה בחץ אל החבל, עד שהוא נפסק, והיא מיד מתה". השפתי חכמים הביא כאן את פירושו של רבינו שמשון משאנץ (1216-1150 או 1230) למשנה במסכת כלאים על המושג "אדני השדה". במשנה נאמר: " ...ואדני השדה - חיה; רבי יוסי אומר - מטמאות באוהל כאדם" (כלאיים פ"ח מ"ה). א"כ, לפי פירוש זה, "ידוע" זהה עם "אדני השדה".
החיה המתוארת בפירוש רבינו שמשון משאנץ הנ"ל- חיה המחוברת לאדמה כצמח ודומה לאדם - אינה מוכרת למדע. כנראה שחיה זו שייכת לקבוצה של חיות שלא ידועות למדע המודרני כמו: "יטי" (yeti, "איש השלג") או "ביגפוט" (Sasquatche, Bigfoot), שהסיפורים אודותיהם מיוחסות לפולקלור או למיתולוגיה, או לטעות בזיהוי של החיות שנראו.
רש"י על הפסוק בספר איוב: "כִּי עִם-אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ; וְחַיַּת הַשָּׂדֶה, הָשְׁלְמָה-לָּך" (ה, כג) כותב: "אבני השדה - מן אדם הן. וחית השדה ,היא שנקראת גרושה בלע´´ז. וזו היא חית השדה ממש. ובלשון המשנה תורת כהנים (כנראה צ´´ל כלאיים) נקראים אדני השדה". רש"י מסביר ש"חית השדה" זהה ל-"אדני השדה" [יש לציין, שהרא´´ש במסכת כלאיים פירש את אבני השדה כזהה עם אדני השדה ודלא כרש´´י שפרש שזהה עם חית השדה]. בספר אוצר לעזי רש"י הביא את הגירסא גרובה , garove – זאב ערבות; והוסיף: "המלה הצרפתית ממוצא גרמני ´אדם-זאב´ מתיחסת לאגדות עם על בני אדם שהפכו לזאבים". א"כ גם לפי פירוש זה, "אדני השדה" הוא יצור המבוסס על אגדות ואמונות, שנפוצו בתרבויות שונות, שאדם יכול להפוך לזאב, הקרוי "אדם זאב".
למושג מצאנו פירושים נוספים:
א. ה"תפארת ישראל" על המשנה בכלאים (שם) מזהה את "אדני השדה" עם הקוף אוראנג-אוטאנג. המלבי"ם (ויקרא יא, כז) מזהה אותו עם השימפנזה ועם האוראנג-אוטאנג. פירוש השם "אוראנג – אוטאנג" ע"פ שפת מלזיה ושפת אינדונזיה הוא "איש היער". אכן האוראנג אוטאנג חי בעיקר על עצים והוא היונק הכי גדול בעולם שחי על עצים.
הרמב"ם בפירוש המשניות (שם) מפרש: "בעל חי דומה לאדם", וכן אחד הפירושים שמביא "הערוך" (בערך "אדן"): "חיה דומה לבני אדם". פרופ´ יהודה פליקס בספרו "הצומח והחי במשנה" (עמוד 291) מזהה את "אדני השדה" על פי פירוש זה, כקוף חסר זנב. הוא מציין את המדרש בקהלת רבה: " כי יש דברים הרבה מרבים הבל, מה יתר לאדם (קהלת ו, יא) - כגון: מגדלי קופות (=קופים) וחתולות וחולדות, הסנאין ואדני השדה וכלב הים. מה אית להון הניה מניהון? או חד אמכותי או חד מעקוצי (=איזו הנאה לבעליהם מגידולם? או מכה אחת! או עקיצה אחת!). מה הניה? או חד פלקא (עניי בית האסורים), או חד פדעא (פצע וחבורה)" (פרשה ו יא). כלומר אלו חיות שעשועים שאינן למאכל ואינן שומרות על הבית ואינן חיות עבודה וההנאה היחידה שהמגדל אותם יכול לקבל מהם היא מכות או עקיצות ובכל זאת בני אדם מרבים הבל ומגדלים אותן.
ב. פירוש נוסף שמביא "הערוך" הוא: "בני אדם הגדלים ביערים" (שם). פרופ´ מרדכי כסלו מסביר שמשמעות ´השדה´ במונח "אדני השדה" היא בר, פרא, שאינו מן הישוב, כמו עולשי שדה, כרישי שדה (משנה, כלאיים א, ב) או עשב השדה, חית השדה (בראשית ג, יד, יח). ולכן "אדני השדה" מתייחס לעמים ושבטים שאינם בונים ערים, ושפתם אינה כתובה. מסתבר שהמונח ´אדני השדה´ כולל גם שבטים של ציידים-לקטים אנאלפבתים.
במאות השנים האחרונות ואף במאה הנוכחית התקינו כתבים על בסיס האלפבית הלטיני לעשרות עמים ושבטים שהתפרנסו מחקלאות באפריקה ובאמריקה ודיברו בלשונות לא-ספרותיות. היום נשארו רק מעט מאוד שבטים שחיים על ציד ולקט, כגון הילידים באוסטרליה. אולם, בתקופת חז"ל מספרם של כל אלה היה רב יותר, וככל שאנו חוזרים אחורה בזמן כך עולה מספר השבטים - עד אדם הראשון.
http://new.tzura.co.il/T/AddArt