כולנו בני - אדם;
איננו אלים!
לא ניאות,
לשאת גלימת קדושים
ננהג בפשטות;
מריח שדה נתענג.
נעמול; נחרוש ונתברך.
נקרא בוז!
לחיי מותַר.
על ערוגות הוללות,
נביש בושת!
איננו קדושים!
משגיאות,
אין אנו חסונים.
לתאֳווי קדושה,
ערווה ועובש!
דווקא אנחנו כן קדושים ועיין בויקרא פרשת קדושים. כשם שה' קדוש כך הוא כותב והיו לי עם קדוש וגו' אז אם אנחנו התקדשנו ע"י שמים אז לפי מה קובע מר שאין אנו עם קדוש?
עם זאת לא כולנו בני אדם. יש ביננו כאלו שהחיות טובות מהם.
כל השאר בסדר. מקובל אמת ויציב.
הרבה אָלים. הוא אלים, אתה אלים, כולנו אלים, במיוחד באדום ככה, ככה אני אוהבת. אדום אדום אדום, המון אדום יוצא נשפך אלים אלים,
במיוחד בשלכת.
----
סתם, נוסטלגיה. הזותי מהלוני טונס כמובן אמרה את זה פי אלף יותר חמוד ממני.
[ליצירה]
דווקא אנחנו כן קדושים ועיין בויקרא פרשת קדושים. כשם שה' קדוש כך הוא כותב והיו לי עם קדוש וגו' אז אם אנחנו התקדשנו ע"י שמים אז לפי מה קובע מר שאין אנו עם קדוש?
עם זאת לא כולנו בני אדם. יש ביננו כאלו שהחיות טובות מהם.
כל השאר בסדר. מקובל אמת ויציב.
[ליצירה]
דווקא אלים זה טוב.
הרבה אָלים. הוא אלים, אתה אלים, כולנו אלים, במיוחד באדום ככה, ככה אני אוהבת. אדום אדום אדום, המון אדום יוצא נשפך אלים אלים,
במיוחד בשלכת.
----
סתם, נוסטלגיה. הזותי מהלוני טונס כמובן אמרה את זה פי אלף יותר חמוד ממני.
[ליצירה]
לגבי מילים בשירה
נכון, בעברית הרגילה והמקובלת בדיבור היומיומי, צורות לשוניות, כגון: תִיסוֹרוּ, וכו', נחשבות לבלתי תקניות, אולם, בכתיבה ספרותית, מקובל ואף מותר לשנות מילים ולהתאיצן ליצירה מסויימת. ולגבי אנה שמש אזלת השנאה אנה..., אז במילה אזלת, התכוונתי לסיום; ואנה, אז פה פשוט שיניתי משמעות המילה, ושמתי אותה במקום: כאן; הֵנָה.
[ליצירה]
לרן
לידיעתך, רן, בכתיבת שיר, מותר להשתמש בכתיב לקוי, לצורך חריזה. למשל, אפשר לומר: דגלי - אדום ולא דגלי - אודם; או: שמש לוהט ולא לוהטת. כך, גם בכתיב הקטע: שמי - קודר/ קודרים.
בברכה!
[ליצירה]
לרדף שיח
מה שכתבת על כך, שכאילו בעצמי כתבתי ערך עליי בויקיפדיה - זאת השמצה והוצאת דיבה לשמה. יהיה הרבה יותר חכם, אם תיכנס לערך עליי, ותשתתף בדיון על הצעתו של פלוני למחוק אותי משם.
[ליצירה]
להדס
את בהחלט צודקת - להשמיד נשק אטומי זה לא מספיק; הרי את הנשק יצרו בני אדם, לכן נכון-הוא, כי משהו לא בסדר עם בני-אדם שבניהול מלחמות רואים תענוג.
ולגבי שינוי בני-אדם, אז זה בדיוק על מה שאני עובד. אני משורר קומוניסטי, המאמין בערכים כלל-אנושיםם, המעמידים טובת הכלל בראש סולם העדיפויות.
באם את רוצה, אנו יכולים להמשיך בויכוח.
[ליצירה]
למיבלאש
על שירים חברתיים אני לא מתבזבז, כי נושא חברתי, הנו בין החשובים והמציאותיים ביותר, שלמרבה הצער, רוב המשוררים המודרניים, לא מרבים לתת עליו את דעתם.
שמואל
[ליצירה]
לגבי הגשמת הציונות בנגב
לכל אלה, שמציעים לי לממש את הציונות על ידי בניית בית בנגב, אז שיידעו להם: אני בכלל לא ציוני; ולדעתי, על המדינה להיות שווה לכל אזרחיה, ולא ליהודים בלבד.
[ליצירה]
החולשה, היא של המגיב
שמע, אדון הממעט בדמות יצירתי על דודו טופז! השיר, שהנך קורא לו, כי הוא חלש ורדוד, במציאות חזק ביותר, ונועד לבטא את סלידתי לאנשים כמו טופז, שמנצלים מעמדם ציבורי רם, כדי להשפיל ולפגוע ברגשי אוכלוסיות שונות.
עכשיו, לגבי ההיבט הכללי של התופעה, אז אני מתכנן פעולות מחאה, כנגד מה שקרוי: תרבות הרייטינג, שהתבטאותיהם של אנשים דוגמת טופז, הן התולדה של "תרבות" זאת.
[ליצירה]
מסביר מדוע החלפתי מינים
העניין, שכוונתי בשיר הנ"ל, לא הייתה לארצות, אלא לתרבויות ועמים נושאיהן. לכן, במקרה זה, באופן ספציפי, יותר התאים לכתוב: זוהרם ולא זוהרן, כמקובל בדרך כלל.
בברכת המשך שבוע נעים ושטוף השמש! שמואל ירושלמי
תגובות