בהינתן לי כנפים, אשא חוד מבטי, לעבר המרחבים רחוקי - עוּף! מעל בוסתני התפרָחה, רוח רענן את פניי ישיבה, בסילון לַטוּף. נהרות התקווה לעתיד, זרמם העליז, יכה שצף; כלי משחית, יהפוכו לעיי מפלה. המוני עמים, ברכת עמל יִרווּנה; טללים נושאי יבול, תעטה קמה. נשא ברכה, למען המחר מנבכותיו יקומה! למען תשתרר שובה, נפרוץ אפיקי איתן. נשא ברכה, לעבר אלומי שיבולת! ניתן תקווה, במחרשה!