הרוח לקחה אותי.
רוח יודעת לקחת בזמן.
הבועה שהייתי נסחפה,
צבעונית ויפה,
הרחק מהכאב שהייתם לי.
נזהרת מקוצים.
נזהרת מהקרקע.
נזהרת לא לנשום
יותר מדי אוויר.
אל תאיצו בי.
אני מתחילה למצוא את הבית.
משהו עומד להתעורר.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מסכימה עם טובי. הפואנטה משעשעת, אבל בהחלט לא חזקה מספיק בשביל להחזיק את כל הקטע. זה גם נראה כאילו דחפת בכוח עוד כמה סיבות כדי שיהיו לך עשר, כמו שקבעת לעצמך בהתחלה. [ליצירה]
- [ליצירה] D-: המצפון ייסר אותי לכל אורך הקטע- אבל זה היה שווה את זה! מטורלל וחמוד לאללה! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, אוי, נטע... אין לי מילים. ה' יקום דמו ואת דמם של כל הנרצחים! [ליצירה]
- [ליצירה] באמת אי אפשר להיות בשניהם. אבל בגלל זה אנחנו פעם כאן ופעם שם. החוכמה היא לדעת להנות גם בשמיים וגם בארץ. (וואו, כמה אני מקשקשת הלילה...) [ליצירה]
- [ליצירה] אוף זה יותר מדי עצוב :( יהיה ג'? [ליצירה]
- [ליצירה] מילון - למרות שלא הבנתי כלום מ-ג', אתה באמת, באמת מוכשר. וגם מסרישי קטן להתנצלות... [ליצירה]
- [ליצירה] אוף. איזה כיף זה כשאף אחד לא מבין אותך. |זועף| המטבעות הם בכלל לא מה שהקוף באמת רוצה. הוא בסך הכל רוצה לפתוח את דלת הכלוב ולברוח לו אל הג'ונגל, להתנדנד ולהתפרע על הענפים הכי גבוהים. אבל מנהלי גן החיות מבלבלים אותו, אז גם מטבעות זה משהו. לפחות שיהיו נוצצים כמו שצריך. [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת אם הבנתי נכון. זה אמור להיות משל, נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... לא ממש חשבתי פה על דרקולה, אבל אני מסוגלת למצוא דימיון מסויים. בסך-הכל הרי "הדם הוא הנפש". הבעיה היא שאני דווקא מחבבת את הדמויות בסיפור שלי, בזמן שאני מתעבת עד לעמקי נשמתי כל יצור מוצץ דם שהוא, ע"ע יתושים ו/או ערפדים. לדעתי האישית כל הסיפורים על ערפדים הגיעו מיתושים, אבל זה באמת לא המקום לדון בזה :-) בכל מקרה, האמת היא שהרעיון לסיפור בא בכלל מציור מאוד נחמד של אשה עם חתול... ותודה. [ליצירה]
תגובות