את,
שאחזת במפתח האושר
שלי,
שצללת לתוך עיניי
וליבי
היה לך כעוגן
כף ידי
כמחסה
ארזת ועזבת
ואני
כהוזה.
מתרפק על שברי
זכרונות
שהיו לי
ולך
פעם יחד
ופתאום ניכסת לך
כל דימעה
של כאב
אם היה
כזה בינינו
ואולי,
לא היו הדברים
מעולם...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לצערי, דיוויד גריי- לא מצלצל לי מוכר, כך שאת ההשראה לא קיבלתי ממנו... אבל -תודה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי נורא שיר של דיוויד גריי. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי..........יצא לך שיר פשוט מקסים. תודה אלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני קורא לכן: "הנשים בחיי". פני שירתכן מול פני שירתי, שזורים במעגלי מילים, אובדים אט אט ומתעלים כל פעם מחדש לאחר קריאת שיר משלכן. [ליצירה]
- [ליצירה] א. סיווג היצירה אינו מתאים שכן מדובר ביותר (!) ממשפט אחד. ב. מדובר בכמה משפטים אחד, מורכבים וקשים לקריאה. צריך לנסות לשבור אותם, או לפשט, זה לא זורם ולא ברור... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יורם, על התגובה החמה, המושקעת והכנה... [ליצירה]
- [ליצירה] ברכותיי, זה מתחיל בצעדים קטנים ופתאום הופך לריצה... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! מצחיק ועצוב כאחד... [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, שי- זה כ"כ יפה!!! איך השתנתה הכתיבה שלך והיא רק משתבחת! [ליצירה]
- [ליצירה] נושא כאוב ומוכר. לענין המבנה- ציטטות נפתחות- בלי לסגור אותן ולא תמיד עם הקשר, אין כ"כ מבנה מאורגן, נראה כי פרץ רגשות, הוא שדישן את היצירה הזו, גם סיווגה לא מתאים בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, קטיעת השורות לא תמיד נכונה, בעיני.... הבית: מסיר את המנעול יוצא למקום ההוא בלב זכרונות בו לא ביקרתי, כאלבום חתום שלא פתחתי, אותו הריח נותר יפה כ"כ- יכול לעמוד בפני עצמו!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר! אביבוש- מתבקש עוד בית, לפני הבית האחרון, נשארתי עם טעם של עוד, כאילו היצירה לא מוצתה... [ליצירה]
- [ליצירה] יוסף- ראשית- תודה, ושנית- רק אשאלך: וכי למה הנאיביות מצערת אותך? איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה התחיל יפה.... אבל לא הבנתי את השורה האחרונה והקשרה... [ליצירה]
תגובות