את,
שאחזת במפתח האושר
שלי,
שצללת לתוך עיניי
וליבי
היה לך כעוגן
כף ידי
כמחסה
ארזת ועזבת
ואני
כהוזה.
מתרפק על שברי
זכרונות
שהיו לי
ולך
פעם יחד
ופתאום ניכסת לך
כל דימעה
של כאב
אם היה
כזה בינינו
ואולי,
לא היו הדברים
מעולם...
[ליצירה]
שי:
הייתי משנה את שכתבת כך:
"הרוח נשאה אותה
כאבק לעיניי
וכסערה חולפת
עברה על פניי
מותירה תחושה של בדידות"
ומפרסמת זאת כיצירה יפה, יפה ביותר! (שנוצרה מסיעור מוחין של שלושה יוצרים, שזה יפה עוד יותר)
[ליצירה]
[ליצירה]
חביב ונעים, אם כי חסר בשר, לטעמי. יש את המסגרת, את הקלילות, העדינות והאופטימיות, אבל חסר המרכז לשמו תיועד המסגרת...
[ליצירה]
זה יפה כל כך! יש כמה טעויות כתיב (למשל- עת שאנום עם המוות ולא- את, וכן ופניה ופניו... ואין בם צבע- ולא בן...)
הכתיבה יפה, מרתקת, מושכת. אולי הייתי טיפה מקצרת ומאידך- כנראה שהיה זה מסע ארוך ובהתאם גם יצירה זו...
תגובות