את,
שאחזת במפתח האושר
שלי,
שצללת לתוך עיניי
וליבי
היה לך כעוגן
כף ידי
כמחסה
ארזת ועזבת
ואני
כהוזה.
מתרפק על שברי
זכרונות
שהיו לי
ולך
פעם יחד
ופתאום ניכסת לך
כל דימעה
של כאב
אם היה
כזה בינינו
ואולי,
לא היו הדברים
מעולם...
[ליצירה]
הדיוק החד כ"כ באופן מיוחד כ"כ של תיאור דבר... דבר...
דבר חזק כ"כ, רגש עד, שתמיד מפעים ומעצים כל רגש ואירוע הנילווה לו. אח, הגעגוע הקדום, אוייבנו הוותיק שחבר לריקנות ולבדידות - וכך נוצרה אג'נדה כואבת של רגש קדום וטהור.
[ליצירה]
לא הייתי מסווגת כשירה אולי "קטע", או "במשפט אחד".
חוצמיזה, לא ראיתי טעם בכתיבת הכותרת, כתיבתה בשם השיר, מספיקה בעיני.
לגופה של יצירה, היא נחמדה ביותר.
[ליצירה]
אני חושבת שאני יכולה להתחבר לתחושה שאת מתארת, אם כי- לא זה מה שעמד מאחורי כתיבת השיר, היתה שם תחושה אחרת, אבל זה טוב, זו הרגשה נהדרת, אפילו, שאנשים שונים מתחברים בצורה שונה ומתעוררות להן תחושות והרגשות שונות, מיצירה שלי.
תודה :)
תגובות