[ליצירה]
אני מצטערת שאינני רוצחת!
סליחה, חתלתול, הו, סליחה!
כל כך לא התכוונתי לאכזב אותך, בזה שאני לא מנסה לרצוח ילדים תמימים! בזה שאני נגד רצח חפים מפשע!
אם אני אלך לעשות פיגועים עכשיו זה יעזור? אני מקווה שזה לא מאוחר מידי, ועדיין יוכלו להגיד שבגללי הילדים המוסתים הללו גדלו ככה, כי הפחדתי אותם!
עזור לי, חתלתול, להפחיד אותם, מהר, כדי שהל יסתדר לפי התאוריות הכל כך אובייקטיביות שלך!!!
איפה אתה חושב שאתה חי?? תתעורר!!!!!!!!
אתה צריך (חס וחלילה!!!) שאחד החברים טובים שלך ירצח?
אבא?
אחות?
הגיע הזמן, שתתעורר, לפני שיהיה הרבה הרבה הרבה יותר מידי מאוחר.
[ליצירה]
ללא שם היקר/ה,
ברוך הבא/ה לצורה.
אהבתי את הזרימה של השיר, מרגישים שיש איזו אנרגיה שפורצת מבפנים. בגדול, הנושא קצת "מטופל" ולכן זה קשה יותר להביא זווית חדשה.
[ליצירה]
רן, נשמה, תודה על האמון. דעתך קלה בעצמך.
ואליך,יקירתי: יש במקורות צדדים לכאן וכאן. יש מקורות שאומרים שעל הבעל לכבד אישתו יותר מעצמו ויש שאומרים שתפקיד האישה בבית הוא להיות, פחות או יותר, שולחן או עוזרת. הכל תלוי מה אנחנו רוצים למצוא ובאיזה הקשר נאמרו הדברים.
חיפוש אמת מוצלח!!
[ליצירה]
ואאאווו.
כבר הרבה זמן לא קראתי כזה קטע מתוק וקסום גם יחד. ממש אהבתי את ריבוי הדימויים למרות שהקטע של אם בת היה היחיד שלא הסתדר לי. חוצמזה, ממש אהבתי וזה גם חמוד לקרוא מעין תאור מצב של סיטואציה שקוראת גם לך...
[ליצירה]
שיר קליל וחמוד.
יש כאן חוויה נפוצה יחסית, שכבר רבות נכתב עליה ודובר בה. לדעתי אין כאן זוית חדשה או עיבוד מרשים, אבל מה שכן אהבתי בשיר זה את העצמה שלך. כאילו תוך כדי שאני קוראת אני יכולה לראות את העיניים שלך נוצצות, אני יכולה לדמיין אותך חושבת והמחשבה נודדת, אני ממש מרגישה שאת אוהבת.
יום טוב!
דנדוש
תגובות