[ליצירה]
כל מילה שאגיד וכל שורה שאכתוב יתגמדו אל מול הקשיים.
כי גם הטוב שבמשפטים לא יעביר את עוצמות הרגש שעברו בי כשקראתי את השיר.
חזקי ואמצי,
הלוואי ותלכו ותשובו.
[ליצירה]
אני אוהבת את המקצב של השיר, ועברית יפה זה תמיד משהו שמוסיף לקריאה. אבל מפריע לי האי חרוז בסוף כל בית. אני לא בעד חריזה גורפת, אבל איך שהוא פה זה מפריע לי. זה נראה לי מתאים לשיר.
[ליצירה]
הפמיניזם חוגג... זה מזכיר לי מאמר שקראתי, על כך שכל האגדות מביעות לילדה הצעירה מסר אחד: תהיי יפה ותשתקי!
סינדרלה מחכה שהנסיך יבוא לחפש אותה,
כיפה אדומה צועקת כדי שהצייד יציל אותה,
שילגיה מחכה שהנסיך ינשק אותה...
ועכשיו מנסים להוציא דור חדש של אגדות אקטיביות, בהן גם הגיבורה יכולה להציל את הגיבור...
בנוגע לדברי קודמתי, על כנסת ישראל: זה חלף בראשי, אבל בתור אישה נשואה, אני יותר רואה את המערכת הזוגית...
לסיכום: אחלה שיר/סיפור,
נהנתי מאוד!
[ליצירה]
סליחה אם זה לא נחמד כל כך, אבל למרות שאני מרגישה שיש עוצמות בשיר, אני מרגישה שזה לא ממש בא לידי ביטוי.
הצורה שבה את כותבת, לדעתי, מלאה קטיעות והפסקות, אני מרגישה שהגלישה, במקרה הזה יותר יוצרת מעצורים. בכל שורה מופיעה מילה, וזה מחייב לעצור אחרי כל שורה.
למרות תוכן השיר -
" אהבה מתפרצת
לא עוצרת
סוררת
לא נשלטת"
אני מרגישה חסימה ומעצורים בצורה בה כתוב השיר.
אני כותבת זאת מפני שנראה לי שמאחורי השיר הזה יש עוצמה ואהבה גדולה, ולכן נראה לי זה קצת "מבוזבז" ככה....
יום טוב, דנדוש.
[ליצירה]
חיפשתי חומר על שבת, ובמקרה ניתקלתי בשיר הזה. הדפסתי ואחרי כמה ימים אמרתי לעצמי: לא, אני לא יכולה להשאיר את זה ככה, אני חייבת להעלות את זה לתגובות... סלח לי עופ...
[ליצירה]
אחת מאהבותי הגדולות הוא הנסיך הקטן. רק מה? חבל לי, ודווקא בעיתון לחיילי ישיבה, שהפוטנציאל הגבוה שנמצא ברעיון, לא מוצה. אתה לוקח את ה"דתי" ומציג ממנו "מבוגר אמיתי" בניגוד למה שיכולת לעשות ממנו... כאילו הוא משתלב לגמרי בעולם מבחוץ, ואנחנו, הרי מאמינים, שיש לנו סגולה מיוחדת, בעצם היותנו יהודים, לא?
תגובות