[ליצירה]
אני מצטערת שאינני רוצחת!
סליחה, חתלתול, הו, סליחה!
כל כך לא התכוונתי לאכזב אותך, בזה שאני לא מנסה לרצוח ילדים תמימים! בזה שאני נגד רצח חפים מפשע!
אם אני אלך לעשות פיגועים עכשיו זה יעזור? אני מקווה שזה לא מאוחר מידי, ועדיין יוכלו להגיד שבגללי הילדים המוסתים הללו גדלו ככה, כי הפחדתי אותם!
עזור לי, חתלתול, להפחיד אותם, מהר, כדי שהל יסתדר לפי התאוריות הכל כך אובייקטיביות שלך!!!
איפה אתה חושב שאתה חי?? תתעורר!!!!!!!!
אתה צריך (חס וחלילה!!!) שאחד החברים טובים שלך ירצח?
אבא?
אחות?
הגיע הזמן, שתתעורר, לפני שיהיה הרבה הרבה הרבה יותר מידי מאוחר.
[ליצירה]
הדימוי ממש רחוק ממה שהייתי מחברת בעצמי לרגש, ויחד עם זאת זה הולך ממש טוב.
קראתי פעם ופעמיים, ואהבתי!
הסתייגותי היחידה היא פחדי העלום מפני כלבים...
[ליצירה]
ברררררררררררררררררררררררררור שאת מה שכרובי התכוון להגיד אין לי מושג ולא מצאתי שום שמונה,
אבל
אין בכלל ספק שזה בא תחת הכותרת נונסנס ושזה חמוד להפליא ולמרות שהבנתי רק חצי דבר, החצי הזה העלה חיוך על פניי...
דנדוש.
[ליצירה]
[ליצירה]
אני לא ככ אוהבת להגיב אם יש מיליון כאלו שעשו זאת לפני, אבל ממש אהבתי. (בפן הקיצי, כמובן וכמדובר...)
קבלי א"א
[ליצירה]
טוב שלום... זה נשמע כמו מהטרילוגיה של שר הטבעות או משהו...
מלבד התיאור הדי מזעזע של הסיטואציה עצמה, אני מאוד אוהבת את התיאורים המאוד ציוריים שלך (ושיערך הנחושת היה קשור בזרדים)
ואת התאור והניסוח שלך, בשפה גבוהה ועשירה (אנא, איזבל. יקרה לי את מכפי שאי-פעם תוכלי לתאר)
בקיצור, סגנונך הצורני, נושא חן בעיני.
דנדוש.
תגובות