בלי לעוג עוגה ובלי לעמוד בתוכה.
קיפלתי את כנפיי שלא ימוקו.
שמיים שחורים וטיפות על זגוגית המשקפיים
והעולם ואני מתקרצפים
בהבעה של עונג כלבלבי בל יתואר.
וראשי נמלא טל
ליבי רסיסי לילה רָ
טוב.
[ליצירה]
...
בכתיבה עצמה יש פוטנציאל טוב,
אבל.. נראה שהסיפור מנסה לסחוט את בלוטות הרגש של הקוראים.. "דחפת" יותר מידי דברים לסיפור אחד- סרטן (פעמיים!), פיגועים, ניסיון התאבדות..
זה מתקבל לא ממש אמין וגורם (לי, לפחות) לאפקט הפוך מהתרגשות.
נ.ב. הלוואי שסרטן היה מחלה שיוצאים ממנה כ"כ בזול ובקלות. כנ"ל פיגועים...
תגובות