בלי לעוג עוגה ובלי לעמוד בתוכה.
קיפלתי את כנפיי שלא ימוקו.
שמיים שחורים וטיפות על זגוגית המשקפיים
והעולם ואני מתקרצפים
בהבעה של עונג כלבלבי בל יתואר.
וראשי נמלא טל
ליבי רסיסי לילה רָ
טוב.
[ליצירה]
...
ולפעמים,
האי לא יודע
עד כמה הוא חשוב לאדם שלו.
עד כמה הוא מציל אותו מטביעה במים גועשים.
לפעמים,
החיבוק לא מבין
שהוא הדבר הכי טוב שקרה לאדם שלו.
שרק רצה לקבל חיבוק.
בקבוקי הזכוכית נשלחים ריקים,
אין בהם משמעות.
האדם כבר נתן את כל מה שיכול היה להיות בהם-
לאי שלו,
לחיבוק שלו.
[ליצירה]
...
אכן, כיוונתי לזה.
חשבתי שזה די ברור...
כמו שבשיר "אפיזודות" לא טרחתי לציין כל פרפראזה על רחל.. או בשיר אחר שלי, כשהשתמשתי בסוף ב"דברים שרציתי לומר ואינם נענים לי" האלמותי של פוליקר, לא חשבתי שיש צורך באזכור המקור.
אבל אם זה מפריע לאנשים, אני אשקול להתחיל 'להביא גאולה לעולם' במקרים כאלה, למרות שלדעתי זה די פוגם.
ואגב, כשאני מכניסה שיבוץ משיר כלשהו ביצירה שלי, אני לא מנסה להעתיק. רק להביע הערכה ליוצר שהביע אותי יותר טוב מעצמי.
[ליצירה]
..
אחתוש, בתור מכינת השניצלים הקבועה במשפחה (אפ'חד לא סובל לעשות את זה חוץ ממני..), אני מתחילה לפקפק בעובדה (את יודעת, לחזה עוף לפני שהופכים אותו לשניצל, יש צורה שמזכירה למדי.. הממ.. חזה של עוף :)..
אבל- הנאיביות תשרור לנצח, אמן!
תגובות