תקוה היא הצפורת, תרגום שיר מאת אמילי דיקינסון תִּקְוָה הִיא הַצִּפֹּורֶת הַמְּקַנֶּנֶת בַּנְּשָׁמָה וְשָׁרָה שִׁיר לְלֹא מִלִּים אֵין קֵץ וְאֵין תִּכְלָה מָתוֹק בָּרוּחַ תִּשָּׁמַע עֵזָה תִּהְיֶה הַסְּעָרָה אֲשֶׁר תַּשְׁתִּיק צִפּוֹר קְטַנָּה שֶׁכֹּה רַבִּים הִיא חִמְּמָה שְׁמַעְתִּיהָ בְּאֲרְצוֹת הַכְּפוֹר וְעַל אוֹקְיָנוֹסִים כְּשׁוּפִים אַךְ מֵעוֹלָם בִּימֵי מַחְסוֹר פֵּרוּר בִּקְּשָׁה מִמֶּנִּי. המשוררת אמילי דיקינסון H O P E – by Emily Dickinson Hope is the thing with feathers That perches in the soul, And sings the tune without the words And never stops at all, And sweetest in the gale is heard And sore must be the storm That could abash the little bird That kept so many warm. I’ve heard it in the chillest land And on the strangest sea; Yet, never, in extremity, It asked a crumb of me.