חזינו בקשת
ואחזה בנו בקסמיה
ושמחנו ונצבענו באור
***
רק את עוד חזית מולך
קשתו של הצייד
ובהית לאורו של יום
רק בצבע האדום.
------
מהימים במדים...
נגה נגה
-
לא כזה מעניין
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מושלם כמה יופי בשיר הזה. מושלם [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה אחלא שיר, רק למה עכשיו כשסגרנו את המגזין? [ליצירה]
- [ליצירה] היי אורנה במקרה עליתי על קיומך כאן. קיומך במובן של יצירות. אין לך מושג כמה החיים שלך נשמעים שונים ורחוקים ממני ובכל זאת מתוך הכתיבה האמיתית והזורמת דיברה אלי. במיוחד הסיפור הזה, שמתאר התרחשות שגרתית מן הסתם בביתך, גרם לי לחשוב על הכמיהה של אשה כמוך "בניין שלמית", אני קוראת לכן (את מן הסתם גם עונה ללוק החיצוני של ההגדרה, כך אני מאמינה), לקצת לבד. לאישיות עצמאית, אינדיבידואל במרחב המקוון. להתנתק מההגדרות של אמא (ל-11 ילדים שיואו) ורעיה ולהיות קצת מישהי, שמקבלת מיילים ותגובות. הא לך תגובה - אוהדת. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוך המילים הצלחתי להריח את אלנבי, את העליבות ואת אדי הפיח והייאוש העולים ממנו. נזכרת בשנים שלמות של רחמים עצמיים בנסיעות ארוכות במוניות שירות 51 מהבילות, מפוצצות בילדים צורחים ומפורסנגים. בחילה אמיתית. סחתן על כשרון התיאור, השתמשי בו! [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אהבתי הנה עוד תגובה חיובית. מרגיש את הבריזה? [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נהדר איך כמעט פספסתי. שיר מעורר מחשבה. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] תגובתי חשבתי לכתוב את זה "במשפט אחד", אבל כשראיתי את השיר הזה שלך, ראיתי שזה כל כך מתחבר ודווקא מתאים יותר כתגובה, בהפוך על הפוך: כשיש לי יסורי מצפון על כל השירים שלא הספקתי לכתוב ועל הסיפורים שאפילו עוד לא התחלתי, אני נזכרת להתנחם בכך, שאני לפחות בינתיים, חיה אותם. when i'm 64 אני רק מקווה שתהיה לי היכולת לזכור ולפרק את החוויות שצברתי לכדי מילים. ומצד שני הן בטח לא יהיו רלוונטיות אז. ועכשיו הן כן? אתמהה. זה אולי שווה דיון בפורום יצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין מצוין מסוגו. הייתי מציעה להקליט באולפן את הגירסה, יהיה מי שישדר זה בטוח. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של גירסא אהבתי. רלוונטי ומאתגר. [ליצירה]
- [ליצירה] עוצרת נשימה איך בכל פעם שאני מסיימת לקרוא שיר של הילדה הזו - נגמר לי האוויר, אנלא לא צוחקת. [ליצירה]
תגובות