בזמן האבוד
ביקשתי שתמנע
את מותי בטרם עת
במחירי סוף עונה.
נגה נגה
-
לא כזה מעניין
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פששש אכן יצירה יצירה. והערה כללית: זו יצירה מדהימה שלישית ברצף שאני קוראת היום. אשרינו שהרמה פה שבה לעלות. אפשר למסור למנחם-באבא שהוא יכול לעשות שאנטי שאנטי בהודו בלי לדאוג לבייבי שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] גם לפלוטו יש שפם? אם תוכל לתת לינק לסיפור המקורי, או תקציר קטן למען אבין את הבדיחה עד תומה. אודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] איזה 16?? היא בת 13 מקסימום. התמונה טובה אבל יש לי הערה כללית, לדודי ולעוד המונים שחוזרים מהמזרח. כולם שם פתאום מתחילים להתעניין בצילום אנתרופולוגי עאלק. ולצלם ילידים, בעיקר ילדים בסביבתם הטבעית והמאוד עלובה. אני אומרת את זה גם לחברים שחזרו והראו לי תמונות. יש כאן מימד מובהק של ניצול. לילדים האלה אין יצחק קדמן. עוד הרבה הרבה לפני זה אין להם תזונה חצי ראויה. למה שתצלם אותם ככה, גם בלי לשאול רשות וגם אם הסכימו, (יש להם ברירה מול הכובש הלבן?!) חשבת להציע להם תשלום או אפילו ארוחת צהרים ברופיה וחצי עבור הפוטו-אופ? ואם כן, אז ההערה נשארת על תקן כללית בלבד. [ליצירה]
- [ליצירה] לשי דוידס אתה לא חושב שלהפוך את השיר הזה למדור חיפושים קרובים, זה קצת חילול הקודש?! [ליצירה]
- [ליצירה] אלה הם חיינו השיר הזה, ובכלל השירים ששלך הם כמו להציץ לסלון של בית, כל בית בתל אביב או בפרבריה. אלה הם חיינו [ליצירה]
- [ליצירה] פרימור פרימור כולם שותים פרימור.. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה שיר אווירה מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה איך אחרי כל מה שנאמר פה בשבחי היצירה הזו, (שלא די לה גם בעוד קבוצת מספרים אי רציונליים של שבחים כולל האינטרבלים שביניהם - אם הבנתי נכון או שרק סמטכתי מלשון סמטוכה את ההסבר) עוד נשארה לי אבחנה שעוד לא נאמרה: שימו לב איך היצירה הזו הגיעה בסך הכל עד אמצע טבלת היצירות החדשות, וכבר מספר כל כך גבוה של תגובות. כנראה שבכל זאת יש לנו, פשוטי המחשבה (מדברת בשם עצמי בלבד), חיישנים לזהות גאונות ולהגיע אליה בזמן. כל זאת לפני שהיא צוללת אל תהום הנשייה של יצירות צורה האבודות, שאגב איך עוד אף אחד לא כתב עליה עדיין.. יש מועמד לדעתי ובכל מקרה חתלתולי - שיחקת אותה שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] תיאורים מושלמים ומלאי אווירה. עם זאת העיר פה מישהו לפניי על התחושה הנוצרית שמתרגשת עליך כשאתה קורא את הסיפור. החמלה הדתית של הכותב מול העליבות של הגיבורים. אני חשתי בה גם משום מה. זה הזכיר לי את תיאורי ההתגוללות בסחי של הגיבורים אצל הקלאסיקנים הרוסים (דוסטויבסקי, גוגול) והצרפתים (בלזאק). אני עצלה מלחפש ציטוטים, כך שאולי לדברים אין תוקף, מדובר בתחושה בלבד. [ליצירה]
- [ליצירה] הזדהות באפלה שיר שבזכותו אני יכולה להרגיש שאני מכירה אותך. או את מי שאתה. [ליצירה]
