[ליצירה]
נחמד לראות תהליכים של התבגרות והתמודדות שעוברים עליך, דרך היצירות. ובמקביל שלא איבדת את הילד הישן והדי נודניק שמנפנף ביכולותיו הבלתי ניתנות לערעור לשנון שנינויות בסוגריים מרובעים.
[ליצירה]
כואב ונוקב
מכירה מקרוב סיפור כזה. יש גם ילדים בדרך. אז אולי אפשר ללמוד ממך כמה דברים, אבל אולי אתה תוכל ללמוד בהמשך, ומוטב לפני שהילדים באים כי אז זה הרבה יותר קשה, ששום דבר לא חייב להיות סופי או סופני. שום דבר שלא תרצה בו.
[ליצירה]
תגובה מאוחרת
בפעם הקודמת שקראתי לא הגיבותי. אולי הייתי צריכה לעכל הכל, אולי הייתי צריכה להפיג את אדי האלכוהול, ואולי בכנות, התקנאתי.
הא לך אשה מקנאה תחת בעל, שנאמר אין אשה מתקנאת אלא בירך רעותה. ומעתה אמור - גם אם ירכה נפלה ובטנה צבתה.
אזהרה: משרד הבריאות קובע כי האלכוהול מזיק לבריאות, אך אפס כי תראו מה הוא עושה ליצירתיות.
[ליצירה]
מעניין שאף אחד לא התייחס לתיאור הכה פולני/בורגני/אופייני של משפחות שאנחנו מכירים מהבית (שלנו או של אחרים). בעיניי דווקא זה ההיבט שאם היית שם עליו את הדגש בתיאורים, היית מגדיל את הניגודים בין הרוחניות המופרכת של הבן הנזיר לבין הבורגנות המטומטמת של המשפחה. לפיכך היה הופך הסיפור למשעשע ואירוני הרבה יותר.
[ליצירה]
מעניין
מזמן לא קראתי פה את הדברים בעיון, אבל תמיד מעניין לגלות פוטנציאל.
אם סיפור על אולפניסטיות עשה לי את זה, זה אומר הרבה. ההיאחזות בחפצים ובמחשבות המוזרות (מוזרות אבל שלי) במקום שמקדש את החשיבה ה"נכונה", הקולקטיבית וההליכה בתלם.
[ליצירה]
מתוק לאללה
פילוסופי עם פאנץ' פו הדובי.
בתור אחת שהייתה חננה רצינית בתיכון, ומאידך לא טרחה לחכות עד עשר כדי לאכול את הסנדביץ' שלה, ובאופן כללי לא הכי מסתדרת עם גבולות שרירותיים, אני לגמרי מזדהה.