[ליצירה]
מעט מאד גברים יכולים להיכנס לראשה של אשה צעירה ועוד קרבית. "ילד" עשה זאת לא רע בסיפורו (בהמשכים) "גשרים" ועכשיו תורך. כל הכבוד. כאילו לחזור למחנה 80.
[ליצירה]
כל הכבוד
ארז, איך אתה עושה את זה?
משרה כאן הרבה סימפטיה, אמפתיה ורוך, דווקא עם תכנים כשלך, דווקא באתר כזה, דווקא בשעה שבו אנשים כמוך, לכאורה כמוך, עושים כל שלאיל ידם לזרוע הרס ולשחת, להשריש הנגע. אתה במקום זה רק נוגע.
[ליצירה]
מתוך המילים הצלחתי להריח את אלנבי, את העליבות ואת אדי הפיח והייאוש העולים ממנו.
נזכרת בשנים שלמות של רחמים עצמיים בנסיעות ארוכות במוניות שירות 51 מהבילות, מפוצצות בילדים צורחים ומפורסנגים. בחילה אמיתית.
סחתן על כשרון התיאור, השתמשי בו!
[ליצירה]
סתם כך נתקלתי
והתלהבתי קשות. הדאבל מינינג ממשיך גם כשהקטע מסתיים. ומעורר מחשבה ותהיות. אישיות כמובן. לדעתי ביחס לכתיבה בגוף נשי - היה כאן ניסיון הרחקה, בגלל הדמיון האוטוביוגרפי. האין זאת?