חשבתי,
אולי אשאר
תלויה על גלגל הענק
בארץ לא זרועה,
אחרי שסוחר החמורים
הלך לדרכו.
נגה נגה
-
לא כזה מעניין
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כל הכבוד ארז, איך אתה עושה את זה? משרה כאן הרבה סימפטיה, אמפתיה ורוך, דווקא עם תכנים כשלך, דווקא באתר כזה, דווקא בשעה שבו אנשים כמוך, לכאורה כמוך, עושים כל שלאיל ידם לזרוע הרס ולשחת, להשריש הנגע. אתה במקום זה רק נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] רגע רגע ומה עם השאיפה הבלתי פוסקת והניסיון המתמיד והצער המתלווה לכשלונות שבין לבין, הם לא נחשבים סממנים של יחידי סגולה? [ליצירה]
- [ליצירה] איכשהו איכשהו השירים הכי מעניינים פה הם השירים המתכתבים זה עם זה וזה עם זו וזו עם זה. חרך הצצה לעולמם של אחרים. קצת צהוב, אבל הרבה צבע טוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] מיי-צוין כיאה וכנאה לבוגרת מדרשות למיניהן, שהיא גם בעלת ראייה ביקורתית ואירונית מספיק כדי לכתוב קטע שכזה. [ליצירה]
- [ליצירה] הזדהות באפלה שיר שבזכותו אני יכולה להרגיש שאני מכירה אותך. או את מי שאתה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה אחלא שיר, רק למה עכשיו כשסגרנו את המגזין? [ליצירה]
- [ליצירה] לשי דוידס אתה לא חושב שלהפוך את השיר הזה למדור חיפושים קרובים, זה קצת חילול הקודש?! [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של מה זה אהבתי. שיר בנעלי בית, במובן הטוב של הביטוי [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין תיאור פירסט קלאס של מחלקה סגורה. רק מי שהיה שם (גם אם בביקור) יכול לנסות להבין. באוניברסיטה המדברית צומחים כותבים לא רעים.. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה איך אחרי כל מה שנאמר פה בשבחי היצירה הזו, (שלא די לה גם בעוד קבוצת מספרים אי רציונליים של שבחים כולל האינטרבלים שביניהם - אם הבנתי נכון או שרק סמטכתי מלשון סמטוכה את ההסבר) עוד נשארה לי אבחנה שעוד לא נאמרה: שימו לב איך היצירה הזו הגיעה בסך הכל עד אמצע טבלת היצירות החדשות, וכבר מספר כל כך גבוה של תגובות. כנראה שבכל זאת יש לנו, פשוטי המחשבה (מדברת בשם עצמי בלבד), חיישנים לזהות גאונות ולהגיע אליה בזמן. כל זאת לפני שהיא צוללת אל תהום הנשייה של יצירות צורה האבודות, שאגב איך עוד אף אחד לא כתב עליה עדיין.. יש מועמד לדעתי ובכל מקרה חתלתולי - שיחקת אותה שוב. [ליצירה]
