החיים זורמים לי בקצב מהיר
לא עוצרים, גלים ששוצפים
וכיוון שאיני אדם כה זהיר
עמוסים הם לרוב ומאוד מעייפים
לו רק היה אגם קטן של לא-זמן,
מקום שאינו מקום בו אוכל להפיס רגלי
הייתי הולך וטובל בו ברוגע
אחר-כך חוזר אל זרם חיי.
[ליצירה]
---
אתם לא מבינים אותי.
לא יכולתי לתת לזה להמשיך להיות חלק ממני, לא הרגשתי שלם. אהבתי את הכתיבה בזה כל-כך, זה לקח כוחות נפשיים רבים ממני - כוחות נפש רבים השקעתי במשהו שסותר את השקפת העולם שלי, השקפת העולם הנכונה, בתסריט, שלמרות שעבדתי עליו הרבה ולא התפשרתי על רמתו, ברמתו הערכית היה חסר-דת.
אז מחקתי, ניתקתי את עצמי מזה. ויש מדי-פעם בפנים הרהורי געגוע, לכתיבה, למחשבות בלילה על לאן מפלסים את הדמויות ובאיזה קצב העלילה תתקדם, ואיך ייגמר הפרק,
אבל אני שלם יותר, יותר אמיתי עם עצמי, יותר לא מתפשר
מבינים?
[ליצירה]
אני אוהב דברים שמחים
אני רוצה לחיות מאהבה.
שהאהבה תיתן לי פרספקטיבה נוספת לחיים, לשמחה, לאושר, לתקווה, לכיף.
אהבתי את הפסקה השנייה הזאת. את התיאור של האהבה.
[ליצירה]
---
חומה סינית.
אצלנו, כלומר במקום בו אני נמצא באופן זמני ועראי, עד שאסיים את השנה הזו, יש הנוהג לומר כשבאים ומבלבלים לו את המוח - חומה, או חומותיים, או חומה סינית.
כלומר, חומה ביני ובינך, לא רוצה להקשיב לך.
ומה שהתכוונתי להגיד זה שאני לא מסכים איתך בכלל. ולא עם המשפט. ולא עם מה שהוא בא להגיד.
מה זה?
[ליצירה]
---
הרע מגיע כשיש חוסר מודעות.
אם למשל חבורת נערים מתעללת בחתולה,
הם פשוט לא עוצרים לרגע לחשוב.
עבדי זמן.
אנשים לא נולדים רעים.
רע זה כוחות הרע, זה הרצון לעבוד את עצמך ולא את ה',
אבל הוא מאוד חיצוני.
אין אדם עושה עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות.
[ליצירה]
---
וזה טוב או רע שהם הורגים?
כי אם זה רע, אני לא רוצה להיות כמוהם.
(באמת, קשה לי להאמין, מילא מתבגר מלא הורמונים שצועק מוות לערבים, אבל אתה?!)
תגובות