החיים זורמים לי בקצב מהיר
לא עוצרים, גלים ששוצפים
וכיוון שאיני אדם כה זהיר
עמוסים הם לרוב ומאוד מעייפים
לו רק היה אגם קטן של לא-זמן,
מקום שאינו מקום בו אוכל להפיס רגלי
הייתי הולך וטובל בו ברוגע
אחר-כך חוזר אל זרם חיי.
[ליצירה]
עדי----
ביקרתי במקום בו בילינו בעבר ביחד: בוני בלע בדים, בני בדק בגדים, בתנו בכתה.
בהגיעי, ביקשתי בתחנונים ברכה.
בכיתי.
בום.
אוף, שכחתי, אבל יש בפורום סיפור ארוך שכתבתי בב, שאחר-כך עשיתי ממנו סיפור ממשי.
רצף הגיוני בבקשה!
[ליצירה]
---
בנח"ל החרדי, דרך-אגב, רבים הדתיים הלאומיים.
אורי (קבל מסר), אח שלך לא מקבל קיתונות של בוז (שזה נורא, כמובן) כאדם פרטי אלא כמייצג חברה, שערכיה (ככל הנראה) המביאים לביזוי הם לא הערכים שלפיהם חי אח שלך.
יש צביעות רבה של הציבור, אבל אין כאן שום טענה לוגית בנוגע לדרך החיים החרדית, אלא ביקורת על המתייחסים אליהם.
נושא, אני לא רוצה לראות חרדים. דרך-החיים שלהם שגוייה ולא טובה. כולם צריכים להיות דתיים-לאומיים.
(האם אואשם בסגירות יתר?)
[ליצירה]
---
לא, אני בכלל לא נוהג!
לא לומד נהיגה, לא זקוק לרישיון עכשיו.
יש קטע נעים בכביש אחת, שהמנורות נראות כמו מסלול של רכבת הרים, בעלייתן וירידתן עם תוואי הכביש מעלה ומטה.
דווקא תהיתי פעם כמה עלתה כל מנורה בכביש 6.
[ליצירה]
---
בקריאה ראשונה, השיר הזה מצליח להעביר את מה שעומד מאחוריו - מלבד אולי הביטוי "דינמיקת בריאות".
מאוד נהניתי מהקריאה שלו, מהזרימה, מהמילים שנוגעות זו בזו ויוצרות בהילות, ומתארות איזו אחדות ומורכבות.
:)
תגובות