החיים זורמים לי בקצב מהיר
לא עוצרים, גלים ששוצפים
וכיוון שאיני אדם כה זהיר
עמוסים הם לרוב ומאוד מעייפים
לו רק היה אגם קטן של לא-זמן,
מקום שאינו מקום בו אוכל להפיס רגלי
הייתי הולך וטובל בו ברוגע
אחר-כך חוזר אל זרם חיי.
[ליצירה]
יש שם מילה צורמת...
כשגדלים, האהבה גם מתפתחת ואוהבים יותר.
וחייבים לגדול כדי להרגיש באמת את משמעות האהבה.
גם אני אהבתי בגיל 15, ובגיל 9, ואני אוהב עכשיו (לא אותן אהבות)
ואין מה להשוות. כשמתגברים לומדים.
[ליצירה]
---
באמת, אין לי מה גאה להיות במוצאי. ולו היה מגרמניה, מספרד, מהולנד, ממרוקו, מאוסטרליה או מהפיליפינים, אין לי מה להיות גאה בו.
כן, הוא מעשיר את חיי במאכלים, במוזיקות אולי, באספקטים מסויימים מאוד בתרבות שאני נחשף אליה.
אבל הוא לא חלק מהזהות שלי, אני לא רוצה להמשיך את זה.
כולם קיבלו את התורה בסיני,
ושל כולם היא המדינה, והארץ.
מין סגירת מגעל שכזו.
רן, יהודי ישראלי.
(כתבתי על זה קטע שיכול להבהיר את זה יותר טוב - תקווה לעיגול הנושן)
[ליצירה]
--
אז מה התהליך שעובר על הדובר בשיר?
הוא נע מחוסר הסכמה לתופעה להבנה שהתופעה היא אהבה, ואולי חזרה בו מעמדותיו הקודמות (ה'עדיין') מרמז על כך.
ייתכן שכוונת המחבר לא היתה לדבר על הומוסקסואליות, אבל הדבר נראה באופן מאוד ברור. עכשיו, באמת יכול להיות שהיתה שם אהבה, אף-אחד לא אומר שלא -
אבל זה אסור.
ובתהליך הזה, שנע מחוסר הסכמה להבנה, אין שום-דבר טוב, אין שום-דבר מפרה. טעות גדולה.
וילדה בין זמנים, הדחייה של ההומוסקוסאליות לא נובעת מסיבות אגואיסטיות (זה מגעיל) אלא מציווי תורני. גם שחיטה זה דבר מגעיל.
[ליצירה]
---
אני מתחיל להתחרט שלא הייתי במפגש כ"כ... נשמע כ"כ מעניין...
סתם ד"א, מישהו רוצה לארגן מפגש צורה בפסח?
(עכשיו אני אעבור תגובות ואכתוב אם יש לי לכתוב)
לותנת מידה, היחס לדעות שלך די שונה אם את דתיה (דתיה? אוי, חוסר בהירות בעברית) או חילוניה. אני יכול להבין, אם את חילוניה, מהיכן באות דברייך, ואז התשובה לדברייך תהיה שכאשר בן-אדם מאמין בתורה כאמת אלוקית, הוא מאמין גם שעל כל היהודים להאמין בה כיוון שזו האמת וכך מצווים בה.
אם את דתית, זה קצת יותר מורכב, כי הדעה שלך כנראה מאוד מורכבת.
עוף עם פלאפון - אני בהחלט חושב שיכולה להיות שם אהבה, גדולה, אמיתית. בהכרח יהיו חסרים שם אספקטים, אבל אני חושב שתיתכן אהבה בין שנ יגברים הומוסקסואלים המנהלים מערכת יחסים.
===
האם כשכותבים סיפור מסויים, לדוגמה על הכנת עוגה ליום הולדת, צריכים לעסוק בדתיותן של הדמויות, או להרחיק את זה?
אני משתדל לגעת בדת כשאני כותב, כי זה פשוט חלק מהדמות.
===
טל, גם לי יש בעיות עם הלכות מסויימת (ברכת שלא עשני אישה, למשל), אבל אני משתדל לקיים אותן.
===
מיגד, האם אין אהבה 'רומנטית' (לא המילה המתאימה, אין לי מילה אחרת כרגע) בין גברים חסרת תוצאות, חסרת המשכיות, חסרת תוחלת?
התורה אסרה על משכב זכור, ויש דרגות עם כל הפרטים, נכון, אבל מה תהיה תועלתו של מישהו המנהל מערכת יחסים כזו ללא לעבור על איסורי תורה?
(מאיפה שהוא זכור לי שיש רב אורתודוקסי הומוסקסואל שחי עם חבר שלו, ויש גם כמה חרדים כאלו, שעשו עליהם סרט)
=====
חזן, ההחלטה היא של מנחם. באמת, לעניות דעתי, יש מקום להצעה שלך.
תגובות