עכשיו
כשהשמים אפורים
וכל צבעי היקום אינם הם
אלא ורסיה קודרת שלהם
אני מרגישה כה קרובה אליך.
כאילו שדווקא באפור הזה
יש אמת גדולה
כאילו שדווקא הקדרות הזו
מביאה אותנו
אל הנקודה ההיא, הפנימית
שבה אנחנו שנינו
הכי שנינו
נקי נקי.
נראה שאם נשרוד
את הרגע הזה
ננצח בכל המערכות...
ואז
הגשם שיבוא וימרק את הטעון מירוק
ישאיר חלקה נקיה
מזוככת
לצמיחה מחודשת...
לכוחות רעננים-
עד לאפור הבא...
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יש משהו בנייטרלי שמחבר אותך לנקודה שהיא הכי פנימית, בחיבור הכי אמיתי ועמוק ללא מסכים של צבעים. אבל קשה לחיות כך, ללא צבעים, ולכן המעגל הזה של החיים. מעניין... דווקא אצלי הצבעים מתחדדים בחורף, באפור... אולי זה עניין של אופי. [ליצירה]
- [ליצירה] בואנה, את מוכשרת.... [ליצירה]
- [ליצירה] אני מתחילה להישמע מטופשת כשכל פעם אני אומרת את אותן המילים, אבל מה לעשות, את פשוט מצוציינת גאה להכיר אותך... [ליצירה]
- [ליצירה] הגהה דחופה על היצירה הזאת (שאישרתי רק כי ככה מקובל עפ"י חוקי מנהל האתר ואני רק באת כוחו). א. זה "כבה" ולא נכבה. ב. שימי לב למסרישי בדבר הצפת יצירות. ג. כתיב מלא מדי. ושוב חזרנו לעניין ההגהה.. [ליצירה]
- [ליצירה] אההההה זה אסקופא ב-א'! עכשיו הכל ברור! אדון נכבד, נחשלותי הלשונית לא הוכיחה את עצמה באותה עוצמה שאתה מוכיח בשיריך השכם והערב. אסקופה במקורות ובקרב דוברי העברית התקנית- אינה עקב אלא מה שציינתי. צר לי. וכל שינוי פונטי (א' ה') לא ישנה זאת. צר לי. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. ...למה בכיתי? [ליצירה]
- [ליצירה] אוף זה מצויין. ויש בו עגמומיות כזאת רגועה. לא יודעת מה רגוע בזה, ולמה, אבל היה לי רגוע לקרוא. היו שם השניויות ומשחקי המילים שלך, החכמה והידע שלך, הנסוחים המדהימים שלך- ומעל לכל, הנשמה שלך... רק מישהי כמוך, עם נשמה גבוהה כל כך, יכולה להכנס לתחושות של הנוגעים בסיפור בצורה כל כך מדוייקת ונוגעת ללב. אהבתי ממש, ילדתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ממזי, אני מתה עליך ואתה יודע את זה לא כן? אבל להגיד שאתה לא מסוגר ויודע היטב מה יש "בחוץ" לא הוציא אותך ענק. מסיבה פשוטה אחת: גם החרדים יודעים מה יש בחוץ. לכן ההתמודדות שלהם היא התחבאות מפני הבחוץ. אתה אולי ( אולי...) יודע מה יש בחוץ ולא מסוגר מפני הרעות החולות של העולם המערבי. אבל גישתך- מסוגרת. וזה ההבדל. חוצמיזה שהצופה עושים תחרות כתיבה סאטירית- רוץ להרשם בפקודה! סוערה, שכשממזי יתפרסם תגיד אני היכרתי אותו עוד לפני שהכתיף 'שיק... [ליצירה]
- [ליצירה] חזנוש... יפה לך ככה לזכור בע"פ "ליקוטי סוערה" (נקרעת מצחוק!) יש אנשים מסכנים שאין להם דרך אחרת לקבל תשומת לב. הפרובוקציה בגרוש הזאת מזמן לא מטרידה אותי. כאדם עם מודעות סוציאלית (יו! קשור איכשהו לסוציאליזם וכאלה...) אני מבינה שיש גם אומללים בחברה: בין אם פיזית בין אם מנטאלית. קורה. ירושלמי, אם תמשיך ככה אולי תגיע ליותר מעיתון הפרסומות הזול "שבע" (מיסגרת את זה?) [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש יפה =) באופן אישי יש לי חיבה יתרה לשירים שפרצו כתוצאה מעיון בתנ"ך או שסתם קיים קשר בינם לבין הספר המופלא הזה. באמת יפה! סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוריתי... זה פשוט מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל, חגיגה, זה בדיוק הרעיון! זה לא ממש סיפור עכשיו, זה מעין "תסריט" כך שמה שהגיבור אומר זה לא 'הערות' אלא הוא ממש מדבר. וצריך לקרוא את חלקים א-ב (בעיקר את התגובות) בשביל להבין מה הלך פה. =) סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] או קיי יודעים מה? צודקים. לא ממש עגנוני אבל בהחלט מתקרב. כלומר- אני בטוחה שיש כאן מעין פארודיה על הכתיבה הזו באיזושהי צורה (או שלא- כי זה אכן מוצלח) ופה ושם הבליחו מילות נטולות ארומה עגנונית (אולי מתוך אותה מטרה של התבדחות). אבל זה עדיין היה יפה בעיני. יו האב א פוטנשייל, דארלינג. גוד לאק! סו. [ליצירה]
תגובות