הזויה
נתלית בגופה . אוחזת בחוזקה בענף העץ
היא מבקשת את אור הירח במים
עד בוא המוות - לא תוותר.
אילו רק תרפה מהענף ותעלם בעמקי האגם
העולם כולו יהיה זוהר בבהירות מסנוורת.
[ליצירה]
שיר בכוונה תמימה...
אל 'ממזר פרחים' וכל שאר המבועתים...
מדובר בשיר המביע את יחסיי המורכבים ל - כתיבה או מילים...ולאו דוקא אל נשים...
אבל תודה בכל אופן על התגובה...
[ליצירה]
סוערה האבירה הלוחמת
אהובה,
אמצי אל ליבך את ההבנה כי מושגים כמו - מלחמה , כניעה... אין הם ניצחון ולא שקט נפשי אמיתי...
מצבים אלה יופנו אל אשר יופנו - תמיד ישאירו אותך חצויה.
והגורם המעורר בך מלחמה או מאלץ אותך לכניעה - אין הוא ראוי להיות לך או לכל נפש רגישה ויפה כשלך ל'אב'. רק הגורם העוטף אותך באהבה ובחוכמה אינסופית ויוצר בך חמלה ואהבה אינסופית לאחרים המשילה מעלייך את תביעות האגו והרחמים העצמיים והכרה כי אין היררכיה מוחלטת בקיום התובעת את כניעתך... אלא את הינך ככל בריאה אחרת מלאת יופי ואחריות הדדית לשאר הבריות וחלק שווה במעגל הקיום... הוא המלמדך לשנות את שביכולתך וברצונך ולקבל בהשלמה מלאה את שאין יכולה לשנות... הוא המלמדך כי אין את זקוקה ל'אב' אלא להכרה כי את עטופה באהבת-אב אמיתית ושלמה... אהבה רוגעת... אהבה בוטחת... הוא הוא 'האב האמיתי' !!!
לאב זה אין תביעות מיוחדות חוץ מאשר לאהוב את עצמך, את אחרים ואת החיים על כל צורותיהם . הטובות כמו הרעות... ללא שפיטה... בחיבוק ענק גם אם כואב...
בהמון אהבה
[ליצירה]
משעשע ויפה
אחלא סיפור שבעולם !!! השתעשתי ואפילו הצלחתי להיזכר בעולמו של סבי ועדתו...
אינני יודע אם עולם זה מוכר לך, אך הצלחת להעביר את התחושות הכי אמיתיות בצורה כ"כ מצחיקה וכשרונית !
[ליצירה]
תגובות