משגב לעתו בעת צרה
לעת ערבו של יום
עת צל אכזר פושה
ומאפיל עולם ומלואו
מגדל אור בלב ים
ים רוגש ונוגש
מלא מים זידונים
להטביע ולהכרית
ובהר ציון הפליטה
עת יעלו בהר מושיעים
והיה קודש
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
בלב באר שבע
ג'יפא קטלנית
בור באמצע טבע
ובועה רדיו -דורסנית.
וקאקס ודרעק נשפכים
ושפכי כימיקלים ממערה
ומעייני עמבה מפכים
וריח איום ונורא.
ואד רדיו אקטיבי
יעלה מרוב שמש
וגז לא טבעי
מהריח של ליל אמש.
וירושלמי שם כיסא נוח
ויושב לכתוב את השיר
ולא יתן לשכוח
לבני כל העיר
אלא אך לגנוח
ואת דעתם להמיר
[ליצירה]
האשמה העצמית הקלאסית
פשוט, השמאל הקיצוני "חולה" על הכיבוש שמאפשר לו קתרזיס של כל השנאה העצמית הקיימת.
זוכרני ששבועיים לפני משאל הליכוד על תכנית ההתנתקות כשכבר נראה שהתכנית תעבור, אחת בשם טניה רייהרט כתבה בידיעות אחרונות שעזה תהפוך ל"מחנה ריכוז המוקף מארבעת עבריו בגדרות".
אם כך, אמרתי, הבעיה היא לא ה"כיבוש" כי גם אם ניתן 99.9 אחוז משטחי יש"ע השמאל הקיצוני תמיד ימצא איזה תירוץ שאנו בכ"ז כובשים דורסניים או "סוהרים של אוכלוסיה אזרחית הכלואה במחנה ריכוז".
כנראה הבעיה היא בנפש הרדיקל ההומיה.
תגובות