משגב לעתו בעת צרה
לעת ערבו של יום
עת צל אכזר פושה
ומאפיל עולם ומלואו
מגדל אור בלב ים
ים רוגש ונוגש
מלא מים זידונים
להטביע ולהכרית
ובהר ציון הפליטה
עת יעלו בהר מושיעים
והיה קודש
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
--
הוא מתבלבל בין בני הד'ימה לבני ד'מתא.
בני הד'ימה היו בני מעמד נמוך יותר מן המוסלמים בארצות האיסלאם ומעמדם היה:
ביטחון, אוטונומיה וחסות תמורת צייתנות ותשלום מס גולגולת.
[ליצירה]
----
כל כך נוגע ורגיש!!!
אני אישית קראתי ספר על אדם שכתב על סבלו בשואה ולאחר מכן נודע לי כי הטראומות שרדפו אותו ויצאו מתוך העבר גרמו לו להתאבד.
וכעת, ישהנ הערה אחת קטנה הנוגעת לאותנטיות של התקופה שבאה לידי ביטוי בסיפור הנהדר הזה:
לפני כחמישים שנה היו משרתים כשנתיים וחצי בצבא הסדיר ולא שלש שנים כפי שכתבת :-)))
[ליצירה]
----
זורם, פיוטי ורגיש מאוד, משולב בקודש וברוחניות.
לעניות דעתי- לא הרבה היו מבינים את השורה האחרונה, ואולי, אולי זה מה שהיה שולח אותם לחקור ולקרוא שוב.
תגובות