משיב רוחי ללטוף
לאהוב, לגעת
גלי חיבה שלאטו
מבט שנתת ברכות
ועינייך אורות בעוז
אומרות ומבינות הכל
ללא מילים בינינו
ובנשימה מואצת
אז נגעתי בך
בקצות האצבעות
עלי דוק שפתייך,
והתחברנו
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הייתם וּנשארתם להיות רַשָעַת;
הד-זעקות נרצחי-פשעיכם, ממשיך להדהד.
שלטונכם במעשיו מוסיף להתרשע;
אך מייסורי-הבושת אינו מִתְרַעֵד!
אכן, אתה משתמש כאן בביטוי חדש ויפה "להתרשע". אני מת על הביטוי הזה, תבוא עליך ברכה, עליך ועל חוש ההומור הלא מודע שבורכת בו
תגובות