הם ניצלו מהתופת של אושוויץ וטרבלינקה;
שרדו תאי-גאזים וּמִשְׂרַפוֹת.
אך בהגיעם ל"גן-עדן" הציוני,
הופקרו ונשכחו הם;
נשדדו בידי המוסדות.

משך עשרות שנים,
המדינה חמסה מהם מעות שלהם הגיעו;
מאז 48 הם סובלים מיחס מחפיר ומאטימות-לב.
גם ה"פיצוי" של 83 שקל שאושר בימים אלו,
הוא ביטוי נוסף לחוסר-רגש לכאב.

השלטון הציוני נוהג בהם לב של אבן;
חוסר אנושיותו חוצה קוים אדומים.
היושבים בחלונות גבוהים,
חושבים כי 83 ש"ח, זאת דרך פיצוי הולמת;
שכך ידי חובתם הם יוצאים.

היחס כלפי ניצולי השואה הוא מגן-דוד צהוב של חברתנו;
הוא הַמִבְטָא ל"יפי-נפש" הציוני במיטבו.
שליטי-ישראל היכן לבבכם השארתם?!
היכן איבדתם מוסרית חובתו?

חרפה וּכְּלֵימָה למדינה כמו שלנו!
בושת וקלון לכֵּילוּתָה.
החזירו את הלחם שמאודים ניצלים מאש שדדתם
די להתעלל בניצולי השואה!