עכשיו, כשמרגיש את הלמות הקרב
מפעמים באוזניי נפילות הפְּגזים
קדימה הסתער, פוקד מבפנים
אש אש אש מקנה האומץ
לעזוב את "עצמי" בשביל החיים.

אך אני
קטוע רגל ויד
מסורס בחלקֵי יכולתי
להגן
מעביר לבודדת
יורה בדפים.

 

(גם ככה יודע שאוהבת
וללא קשר למה שחושבת
מחשבה חולפת
על חיבוק, לטיפה עוטפת)