כמה אני יכולה לצאת החוצה לרחוב
אחרי כל לא שהלב שלי מקבל
כמה מכות-לא קיבלתי, זה אולי
כי הייתי קרובה מדי
והוא לא ראה

הרגש שלי אינטנסיבי מדי
האהבה שלי אימפולסיבית
אני

יותר מדי

אז אני רצה בלילות. בוכה-
ונאחזת. כגודל האכזבה כך התקווה
וכמה נשארתי עירומה מן התקוות
הנכזבות

כל פעם אני שוב, אני מחדש
מביאה את עצמי בתמימות.
נשברת ומתאחה

אולי יבוא יום בו אהיה לי
אהיה לי.

אז אהיה בדיוק. סמוכה ובטוחה
במשען שאהיה
בחוט השדרה המתוח שלי
בלב
המקיף את כולי

באלוקיי.