[ליצירה]
אין אש בלי עשן
אין שום דבר קדוש באש. אין שום דבר קדוש במדורה. אין שום דבר קדוש בגחלים לוחשות. אין שום דבר קדוש בכפיס. אין שום דבר קדוש באוד. וגם באוד מוצל אין דבר קדוש. אין קדושה בעולם הזה. ואין קדושה בעולם הבא.
אין קדושה בניצוצות אשר בעומק עיניהן של חבורת הבריות היושבת סביב לאש שאין בה דבר קדוש. אבל הבל ורעה רבה לרוב יש גם יש. ומים רבים לא יכבו את האש. הזאת - אש של עבודה זרה..
[ליצירה]
**
הרבה שחור מסביב, מעגל של בערה וקצת להבות באמצע.
מצטער, אבל לא מצאתי שום ייחודיות בתמונה הזו.
קומפוזיציה גרועה, חוסר גוון, ושום רעיון לא טמון בה.
נפלאית-כשהאש דועכת, הלהבות לא מתמרות אל על. לתשומת ליבך.
[ליצירה]
**
מתקרבת-תחשבי על שיר ללא רעיון. במושגים שלך אולי תביני את זה יותר טוב;) גם צילום זו אומנות.
נפלאית-אולי פשוט כי אף אחד לא מצא משו מעניין באש דועכת...האמת, שאם מצלמים משהו כמו אש דועכת, צריך להתמקד במה שיש בה, כי אין בה הרבה. אבל ברגע שאתה מצלם אש דועכת מנקודת מבט שמצלמים שרפה של יער, זה מה שיוצא, הרבה שחור...
[ליצירה]
לוידעת למה
אבל הדבר היחיד שאני מצליחה לראות פה זה פתח של מערה(טוב, אולי לא היחיד, אבל זה היה האסוציציה הראשונה שלי..)
ואם אי פעם דמיינתי את המערה של רשב"י, אני משערת שהיא נראתה בערך ככה..
-
עולם מטורף,
הרג של שונאי ישראל שהמשך חייהם מקצר חיים נכנס לקטגוריה של פוליטיקה..
צד אחד שרוצה להרוג וצד אחד שרוצה לההרג?
(מצטערת על התקיעה, אבל בער לי ממש..)
[ליצירה]
אני לא מסכימה שזה כמו "שיר ללא רעיון". זה אולי כמו שיר מלא תיאורים ודימויים. אבל לא לגמרי ללא רעיון. זה היה ללא רעיון אם היה לא היתה פה "התרחשות". וכל עוד האש דולקת- יש כאן התרחשות. לא משנה באיזה שלב של הדליקה תפסו אותה.
והשחור מסביב- זה בדיוק העניין, לא? נהוד להתמקד בדבר אחד בתמונה. השחור מסביב עוזר למיקוד והבנת העוצמה של האש.
שיר, לזה בדיוק ייקרא פוליטיקה. צר לי, אך אני לא מעוניינת לשטוח דעותיי בעניין. זה פשוט לא המקום.
[ליצירה]
עדי,
לא התכוונתי לשבת במובן של "יום השבת", התכוונתי לשבת במובן העמוק יותר שלה - נעם שבת. ולכן, אפשר להבחין במטאמורפוזה שעוברת מ-שבת, ל-נעם שבת. מלשון נקבה, ללשון זכר.
כי בעצם, שני הדברים - חד הוא.
אני אנקד את האייך. זה בעצם אייךָּ..
יותר מובן עכשיו?
[ליצירה]
שנון...
כל רודפיה השיגוה.
בין המצרים
בת בבל השדודה
היאך תעז ותרים פניה
מעפר מקום מקדשנו.
עיננו כלות אל עברו
ההר השמם
שועלים הלכו בו
הר ציון ששמם
ששמם.
-- השיר נכתב ממש לא ברצינות ולא מתוך רגש. אלא מתוך כוונה ברורה לייצר שיר קיטשי --