[ליצירה]
אין אש בלי עשן
אין שום דבר קדוש באש. אין שום דבר קדוש במדורה. אין שום דבר קדוש בגחלים לוחשות. אין שום דבר קדוש בכפיס. אין שום דבר קדוש באוד. וגם באוד מוצל אין דבר קדוש. אין קדושה בעולם הזה. ואין קדושה בעולם הבא.
אין קדושה בניצוצות אשר בעומק עיניהן של חבורת הבריות היושבת סביב לאש שאין בה דבר קדוש. אבל הבל ורעה רבה לרוב יש גם יש. ומים רבים לא יכבו את האש. הזאת - אש של עבודה זרה..
[ליצירה]
**
הרבה שחור מסביב, מעגל של בערה וקצת להבות באמצע.
מצטער, אבל לא מצאתי שום ייחודיות בתמונה הזו.
קומפוזיציה גרועה, חוסר גוון, ושום רעיון לא טמון בה.
נפלאית-כשהאש דועכת, הלהבות לא מתמרות אל על. לתשומת ליבך.
[ליצירה]
**
מתקרבת-תחשבי על שיר ללא רעיון. במושגים שלך אולי תביני את זה יותר טוב;) גם צילום זו אומנות.
נפלאית-אולי פשוט כי אף אחד לא מצא משו מעניין באש דועכת...האמת, שאם מצלמים משהו כמו אש דועכת, צריך להתמקד במה שיש בה, כי אין בה הרבה. אבל ברגע שאתה מצלם אש דועכת מנקודת מבט שמצלמים שרפה של יער, זה מה שיוצא, הרבה שחור...
[ליצירה]
לוידעת למה
אבל הדבר היחיד שאני מצליחה לראות פה זה פתח של מערה(טוב, אולי לא היחיד, אבל זה היה האסוציציה הראשונה שלי..)
ואם אי פעם דמיינתי את המערה של רשב"י, אני משערת שהיא נראתה בערך ככה..
-
עולם מטורף,
הרג של שונאי ישראל שהמשך חייהם מקצר חיים נכנס לקטגוריה של פוליטיקה..
צד אחד שרוצה להרוג וצד אחד שרוצה לההרג?
(מצטערת על התקיעה, אבל בער לי ממש..)
[ליצירה]
אני לא מסכימה שזה כמו "שיר ללא רעיון". זה אולי כמו שיר מלא תיאורים ודימויים. אבל לא לגמרי ללא רעיון. זה היה ללא רעיון אם היה לא היתה פה "התרחשות". וכל עוד האש דולקת- יש כאן התרחשות. לא משנה באיזה שלב של הדליקה תפסו אותה.
והשחור מסביב- זה בדיוק העניין, לא? נהוד להתמקד בדבר אחד בתמונה. השחור מסביב עוזר למיקוד והבנת העוצמה של האש.
שיר, לזה בדיוק ייקרא פוליטיקה. צר לי, אך אני לא מעוניינת לשטוח דעותיי בעניין. זה פשוט לא המקום.
[ליצירה]
עדי,
לא התכוונתי לשבת במובן של "יום השבת", התכוונתי לשבת במובן העמוק יותר שלה - נעם שבת. ולכן, אפשר להבחין במטאמורפוזה שעוברת מ-שבת, ל-נעם שבת. מלשון נקבה, ללשון זכר.
כי בעצם, שני הדברים - חד הוא.
אני אנקד את האייך. זה בעצם אייךָּ..
יותר מובן עכשיו?
[ליצירה]
גדול!
משעשע ביותר. אין כמו קטע טוב על מצב אבסורדי שכתוב היטב כדי להעלות את מצב-רוחי...
תמשיך לכתוב.. זה יהיה טוב לכולם.
מזכיר קצת את דוגלאס אדאמס. (קבל את זה בתור מחמאה)
[ליצירה]
היי!
המשך תגובתי בזאת תשודר
(מקווה שהאזור לא ממודר)
מעדן לחיך, תאווה לעיניים
ואף תגובות יש, אחת או שתיים
אדון עמירם הנכבד - האב הגאה
קבל בזאת תודה מאדם לאה
על זאת שפיתחת כאן כזה דיון
לא אצליח אפילו לתת ציון
בהצלחה בהמשך, עם זאת המירב
רק בכיאת רבאק, להתחתן עם רב?!
הרי הווי לידוע קבל עם ועולם
שבמקצוע הנ"ל, הכסף רק נעלם..
אולי הייתי גם נשאר להדגים,
אך נאלץ אני אך לאכל,
היו שלום. ותודה על הדגים.
[ליצירה]
טויב,
אסביר.
בסיפא דברייתא, תנא: "ואולי". ומכלל דאיכא מידי אחריניה דכתיבי בהו: "ואולי", הוקשה סיפא דברייתא להתם.
----
תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ד עמוד ב
רבי אמי כי מטי להאי קרא בכי: " יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה" אמר: כולי האי - ואולי? רבי אמי כי מטי להאי קרא בכי: "בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף ה'" אמר: כולי האי - ואולי? רבי אסי, כי מטי להאי קרא בכי: "שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן ה' [אלהי] צבאות" כולי האי - ואולי?
-----
הו, הגמרא..
[ליצירה]
ג-ד-ו-ל-!
גדלתי על הסיפור הזה..
אפילו היום אני יכול לדקלם אותו בעל-פה..
ממש אהבתי את הפראפרזה - גם שנון, וגם כתוב טוב מאוד - מתאים למשקל המקורי ומלא חן.
המשך כך.
[ליצירה]
אכן, שיר שכל אחד יכול להזדהות איתו.
לכל אחד יש איזה מקטע של זמן בחיים שבו יש חשק לברוח מהכל, לצאת רגע מהעולם, לעצור את רכבת החיים משצף מסלולה.
רו, אפילו כשאת מנסה להיות מרשעת את לא מצליחה..
זה לא יעזור לך.
שי, אתה לא צריך לקחת את היצור הזה כל כך קשה. מטח שלא לרדת לרמה הזאת.