[ליצירה]
*
עדיין נרעדת מעצם הקריאה...ומה שכל כך נגע לליבי זה דווקא החיבור בין אהבה שלא ניתנת לכימות לבין מספרים ש...הפלא ופלא גם לא ניתנים לכימות...מעולם לא הורחב והואר ליבי עד כדי כך מתאור מתמטי -עד לרגע זה.
תודה לך ולזה שעשה אותך כזה
[ליצירה]
יקיריי
רק רציתי להבהיר כמה נקודות: א. לא מפריע לי להפוך לבמה בדברים חשובים חתלתולי. ב. ילד מי אמר לך שהדמות ספרותית בלבד? ג. ולסיכום אעתיק משו שכתבתי בעולממקביל,אחרי דיונון קצר בנושא:בלי להיכנס בכלל לויכוח של מי נותן משקל גדול יותר למראה חיצוני,גברים או נשים,(זכותו של כל אחד ואחת לקבוע לעצמו/ה סדר עדיפויות)
עדיין!! יש דרך להתבטא, ויש דרך, ובכן, שמבטאת בעיקר גסות וחוסר נימוס וטאקט בסיסיים. ללמדך,במחילה, שזה לרוב לא מה אומרים, אלא בעיקר, איך....
ובפעם הבאה,בל"נ סיפור אופטימי
[ליצירה]
וואו
איך איך אתה כותב אותנו ככה...מפליא לדייק בבני אנוש ומפליא להשתמש במילים הסוררות עד שייכנעו לרצונך. אני מצטרפת לכניעתן, אם כי לא בטוחה שהבנתי אל נכון
[ליצירה]
ואולי
זו הדרך היחידה לחיות , בין הצורך לשתוק את אותם רגעים ובין הצורך to put them down in words, כשכל פעם ידו של צורך אחר על העליונה....
עוררת בי תהייה כתמיד:-) תתקרבי עוד- - -
[ליצירה]
מממ...
ילד, לענ"ד בכלל לא מדובר ב"זמן חופשי" לעצמך. יש תמיד אנשים שזקוקים ליותר מרחב או פחות, וכל זמן שמתאמים בין המרחב הנדרש לקירבה הנדרשת לכל אחד- זה עובד טוב. רק שבנקודות מסויימות זה לא שאתה צריך חופש לעצמך, אלא יותר חופש ממנה, מהילדים, ואז זה לא נגמר כי תמיד חוזרים ל"מסגרת" ומיד רוצים שוב לברוח ממנה..
תגובות