[ליצירה]
לא הבנתי מה בדבריי הצביע על קיבעון כלשהו, כשאני בדיוק אומרת שיש מקום להכל בעולם היצירות. גם אם אני מאמינה בצבע שמיים כלשהו, אני בטח ובטח לא חושבת שזה מהותי לחשיבה שלי. דברים כאלה מצמצמים בני אדם. אני חושבת בדיוק ההיפף, הנתונים השונים בעולם חשובים כמו הדף הלבן עליו תתחיל להמציא. אבל הם עדיין נתונים מציאותיים שיש להתחשב בהם. ועדיין, כל כמה זמן מופיעים גאונים אמיתיים שמסוגלים להתעלות על מגבלות המציאות ויוצרים מה שהעולם קורה "אומנות".
אז שוב, אולי הבעיה אצלי, אבל מה מקובע פה?
אתה זריז לקבוע שלאנשים אחרים יש גבולות מסויימים. חשבת אולי על האפשרות השנייה?
[ליצירה]
ואני הרבה יותר אוהבת את היצירות הנוטות לסוראליות, כמו זו. שילוב יפה של צבעים ברקע שחור, ומוטיב הציור אומנם מוכר, אבל (לפחות לי) לא נמאס אף פעם...
[ליצירה]
תרגיש הרבה יותר טוב אחרי שתיכנס ותראה איך בפנים נחמד, למרות שבחוץ באמת נראה קצת כמו החלק הפחות מוצלח של "הרלם"...
התה ועוגה עליי (אין לנו אוכל תימני, מצטערת)
[ליצירה]
ראש קטן
מאמר מרשים. במיוחד כי החלק המדעי מעניין. אבל אני חייבת להגיד (בלי ניסיון כפירה או משהו) שהרבה יותר נראה לי שדגים לא כשרים לקורבן, כי באותה התקופה, לא היה להם דרך הספקת דגים חיים למקדש לקורבנות. נראה לי שלבנות בריכה שלימה רק לזה היה מעל ומעבר למקובל. ועוד סיבה שנראית לי הגיונית יותר - דגים לא ממש נחשבים. נראה לי שגם אז חשבו ככה. במיוחד כי בהסברים עצמם שהבאת, רואים שישנם דגים שרבייתם אכן כמו זו של בני האדם. שלא ניכנס ל"דגים" שמניקים בכלל. או למה לא מקריבים כל שאר החיות שאכן רבייתם כמו זו של בני האדם. ואפילו כשרים לאכילה. מצטערת, אבל מדרש תנחומא יוצא כאן ממש ראש קטן.
אבל סחטיין על ההסבר היפה על צורת הרבייה של דגים X עופות.
תגובות