ללא כותרת
Miblasch
-
הייתי בשקט, לא הפרעתי.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים הכתב חודר את הכל. המילים מטפסות על האצבע, או שמא נובעות מן האצבע אל עבר דף הנייר [ליצירה]
- [ליצירה] אוייי מקסים ! אהבתי ממש... תודה [ליצירה]
- [ליצירה] את קולטת איזו מתנה קיבלת מה'? כרגיל מדהימה. מביע המון ואני יכולה להתפלסף עליו שעה. פשוט תודה. תמי [ליצירה]
- [ליצירה] וואי יפה [ליצירה]
- [ליצירה] מרשים, עמוק ואומנותי. במילה אחת, נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים! חג שמייח. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי מה בדבריי הצביע על קיבעון כלשהו, כשאני בדיוק אומרת שיש מקום להכל בעולם היצירות. גם אם אני מאמינה בצבע שמיים כלשהו, אני בטח ובטח לא חושבת שזה מהותי לחשיבה שלי. דברים כאלה מצמצמים בני אדם. אני חושבת בדיוק ההיפף, הנתונים השונים בעולם חשובים כמו הדף הלבן עליו תתחיל להמציא. אבל הם עדיין נתונים מציאותיים שיש להתחשב בהם. ועדיין, כל כמה זמן מופיעים גאונים אמיתיים שמסוגלים להתעלות על מגבלות המציאות ויוצרים מה שהעולם קורה "אומנות". אז שוב, אולי הבעיה אצלי, אבל מה מקובע פה? אתה זריז לקבוע שלאנשים אחרים יש גבולות מסויימים. חשבת אולי על האפשרות השנייה? [ליצירה]
- [ליצירה] לרוב, זאבים, גם אחרי ש"גילו את ליבם ואת רוך נפשם" אי אפשר ככה להתעלם מעצם היותם זאבים... (מנסיונינו, מי שעושה זאת מוצא את עצמו קרוב לוודאי חסר סבתא זקנה אחת). השיר נחמד ובנוי היטב, אבל מה הייתה המטרה כאן? להגיד שלכל "זאב" יש צד נחמד? כי זה לא נכון, לא חסרים מניאקים אמיתיים בעולם. שב"זאבים" של העולם חייב להיות חלק המזדהה עם הקורבן שלו? או אולי שבהכרח מתישהו בעבר הם בעצמם היו קורבן לטורפים אחרים? אתה מנסה לתרץ אותם? חסר לי כיוון בשיר... משפט, או אפילו מילה שירמזו כיוון. [ליצירה]
- [ליצירה] הכרתי את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] או! תודה אלדר! אתה מחזיר לי את האמון במגיבים. [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת מאחוז! תודה על הכנות! [ליצירה]
- [ליצירה] "That's the woman I'm gonna marry" "Great, when?" "As soon as I ask her" kind of thing? [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של עבודה על הקפלים.. [ליצירה]
- [ליצירה] ומזל"טים לזוג הצעיר... [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
תגובות