איננו פראיירים של קפיטליסטים!

שלטון אימיהם לא עוד!

לא נאמר אמן! לעושקינו;

אש-המהפכה בנו יקוד.

 

בקול-המרי תרועתנו תבקיע;

נעמוד על הבאריקדות בלי להיסוג.

איננו פראיירים! אנו בני-חופש!

ההון הלמותנו יספוג.

 

נניף את דגלינו;

כהר טמיר את גוינו נזקוף.

כחומה בלתי-נפרצה נעמוד בשער;

נצא אל הקרב קפוצי-אגרוף.

 

רק בכוח הפועלים לשנות את עתינו;

קורות העולם משוועות למשב רענן.

לא עוד בעלי הון! הם אוייבינו!

בידי העם הצדק יִכוּנַן.

 

הדמוקרטיה המערבית איננה חופש!

כשלבריות אין מה לאכול,

אין זאת חירות.

כשמיליונים חסרי קורת-גג,

האם זה צדק?

האם אין זאת צביעות?!

 

כשלעובד קבלן אין זכויות,

משל הנו עבד;

כאשר אלפים ומיליונים שבויי משכנתאות...

האם זה חופש?

האם זאת דמוקרטיה?

לא, זה שלטון-בלהות!

 

בעלי-הון רודפים בצע ועוד בצע;

אין להם נפקא מינה מהזולת.

נרים נס-המאבק! נפרוץ בזעם;

נאחוז משלט אחר משלט.

 

ההמונים הם היחיד הכוח;

הם הרוב, להם הזכות לשלוט.

תקיפי-הממון די לשטוף לנו מוח;

לא תצליחו אותנו לִכְלוֹתּ!