ספינתי משייטת בריף אלמוגים
מנווטת דרכה לעבר החוף
דוחה בחרטומה להקות של דגים
בין שוניות וסלעים ממהרת לחלוף.
מבטיי מופנים לכוון היעד
אל החוף בו אטביע עקבותיי
ולשביל שבו אלך צעד צעד
ושבו אגשים את כל תקוותיי.
אך סלע אחד לא אוכל לשכוח
גם אם ייעברו חמישים שנה
את הסלע שממנו עולה הניחוח
וטעם מתוק של אהבה ראשונה.
בא בימים
-
לא נס לחי
לקט יצירות
- עקבות שהיו ואבדו
- חכמת חיים למתמטיקאים בלבד
- אלה החיים - מוקדש לפורשים לגמלאות
- אופק
- מציאות בשלושה ממדים
קשור אלי
- [ליצירה] הנסיך הקטן, אל חשש, יש 2600 יוצרים באתר. קשה להגיב לכולם על 25000 יצירות. לפעמים אני מקבל תגובה על שיר שפרסמתי לפני חצי שנה.אני משתדל להגיב, אבל יש באתר הרבה שירים של אהבה נכזבת שחוזרים על עצמם וקשה למצוא מילים אחרות לכל אחד. כאשר יש מסר מעניין וברור ליצירה, מזווית שונה ועם מטאפורה ודימויים מעניינים, התגובות לא מאחרות לבוא, וגם אם לא, אז אין זה אומר שהיצירה שלך לא טובה, אבל היא צריכה לעבור את המבחן שלך ואם היא ראויה בעיניך, צרף אותה לקובץ יצירותיך. את כל יצירותי אספתי בקובץ והדפסתי. רק 60% מהם זכו לתגובות. המשך ליצור וראה ברכה ביצירותיך עם או בלי תגובות. בהצלחה בא בימים [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין שמיכת הפוך, אינני יודע באיזה שלב את במארג חייך, אבל לפי השם שבחרתי אני לעצמי, את יכולה להבין שאני גימלאי, וזה בדיוק מה שכתבתי כשיצאתי לגימלאות. ולקח לי זמן של שנתיים לצאת מזה, ולמצוא את הטעם המתוק שיש לחיי חופש של גימלאי. אבל צריך לנצל את כל מה שאפשר כדי לאסוף את הדבש שאותו רודים בגיל הפרישה. אז אם את צעירה ממני כדאי שתצאי מזה , כי לפניך עוד הרבה עבודה לעשות. ויפה שעה אחת קודם. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעולה. מתחיל בשאלה קצרה ובעצם כולו תשובה לשאלה המעיקה הזאת. יישר כוח. :) [ליצירה]
- [ליצירה] לאריה חופשי ("טעיתי" בשם שלך, בכוונה) כפי שהנך רואה בחותם שלי, אני בא בימים, ואינני חש ש-"לא טוב להיות זקן" אם מכינים את ה-"קשישות" כראוי. כשהייתי צעיר חשבתי כל הזמן מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול, וחששתי שלא אעמוד בזה. אח"כ נסחפתי עם המציאות. עכשיו, שכבר "הייתי צעיר" ואח"כ "גדול", גליתי עולם ומלואו שלא ידעתי שיש בי ויש לו ניחוח משלו, אינני נסחף ואינני עושה מה שאני נדרש לעשות מהממונים עליי. טוב להיות חופשי לעשות "מה שבא לך". מי שיודע לחוות את עצמו יחווה את זה בכל גיל, כל חוויה והייחוד שלה. אני שותף לתחושה שלך שלהיות צעיר זה נפלא, אבל צריך להתכוננן להמשך ב-"שֻׂם שֶׂכֶל". מי שעתידו לפניו. [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר שלום, מזמן לא קראתי מפרי יצירתך. פעם הרבית לכתוב, אבל לשיר אהבה רומנטי , רך ועדין, כזה עוד לא זכיתי ממך. מתברר שהחיים משתנים, וככל שמתבגרים נעשים יותר רומנטיים (בניגוד למה שנהוג לחשוב). תבורך ויישר כוח. בא בימים [ליצירה]
- [ליצירה] דנה רון היקרה, ארשה לעצמי למתוח ביקורת ומקווה שלא תיפגעי, כי לפי נסיוני ביקורת על שירה רק עוזרת להשתפר. צעדיי הראשונים באתר זה היו, ללמוד מהביקורת יותר מאשר מהמחמאות. ולעצם העניין: למרות שאינני אוהב שמסבירים שירים, אני חורג מנוהג זה ומעוניין בהסבר קצר, מה קשר בין הבית הראשון של השיר ובין הבית השני. לי נראה שהם לקוחים מתוך שני שירים שונים , שני שירים לא גמורים. בא בימים [ליצירה]
- [ליצירה] אתם לא לבד. יש הרבה זוגות כמוכם. ההתאהבות המטורפת חולפת וצריך ללמוד לשאול, ללמוד לחיות ביחד את המציאות של שתי נשמות אוהבות שכל אחד חוויות משלו, לשתף. צריך ללמוד לשאול ולהקשיב ואולי גם לספר בלי לשאול. [ליצירה]
- [ליצירה] לדוב (אביב וסתיו), תודה.אני אוהב את יצירתיך גם כשהן נכתבות כתגובה על יצירות של אחרים. אתה כרוח רעננה באתר היצירה, ותמיד כיף לקרוא אותך. להשתמע. בא בימים [ליצירה]
- [ליצירה] השיר יפה מאד. קצבי וקולח ומתחבר אל הקורא. לגבי התוכן: מופלא בעיניי שאנשים צעירים רואים את החיים בצורה כל-כך פסימית. האמן לי, כאיש "בא-בימים", החיים הרבה יותר מרתקים. ואולי ננסח את זה כך: כשהכל לפניך והציפיות הן גדולות והיצירתיות לא באה לידי ביטוי, אפשר להיות פסימי. כאשר אתה חי את חייך ולפעמים "חוטף מכה אחרי מכה ומשבר אחרי משבר" ושורד אותם כשידך על העליונה, חייךאינם משעממים והאופטימיות שומרת עליך. [ליצירה]
- [ליצירה] דעה, קלטתי את דעתך. אני מודה שיש כאן תערובת של דמיון ומציאות כמעט אבסורדי. אך האם המציאות שבה אנו חיים איננה אבסורדית? האם עמים שרוצים לחיות אינם מאבדים עצמם לדעת כדי לחיות ? האם איננו מסכנים את עתיד האונושות (מבחינה אקולוגית) כי אנו רוצים חיים נוחים יותר (כמו שנאמר: "אחריי המבול"). לחיות יותר טוב?. לפי הבנתי השיר הזה פותח כיוון מחשבה של הבנת האבסורדים של קיומנו. אז מי שקורא את השיר, יקח ממנו רק את לקח האבסורד ויתבונן סביבו. [ליצירה]
תגובות