[ליצירה]
כמה יפה, שלהבת. הכתיבה שלך מוליכה את הקורא בדמיונו, עדות לבחירה המוצלחת של הדימויים שלך ולכתיבה השוטפת שלך. רק אוסיף, שלהבתי, שנראה לי כי כולנו כחולדות עיוורות היינו... מגששים דרכנו באפלה אל האהבה שאבדה לה לנצח...
[ליצירה]
פרידמן יקירי,
קודם כל אני שמחה שקראת, אבל לצערי אני עדיין לא מבינה את הביקורת (בהמשך לשיחתנו):חיבור ? איפוק ? אתה יודע שאני בת אדם לא מאופק ולא מחובר, אז ???
(וזה בצחוק כמובן )
שלהבת :-)
נ.ב: מה נשתנה שזכינו לתגובות מכבודך? להזכיר לך דברים שאמרת לי לגביי תגובות?
אבל שמחה שאתה מגיב ותמיד שמחה לביקורת בונה
[ליצירה]
פרק טרי במחברת העבר
בועת זיכרון חולף.
הלב מתאמץ בלהט הקרב
בין להמשיך ולאהוב..
לבין מחדש להתאהב.
ואנו נשמטים בחריץ שביניים
ובסופו של דבר..
אם לא מוצאים איזון בין השניים...
מקפלים רגליים, ובורחים.
[ליצירה]
אויש יפההה....!!!
כולם רואים משהו אחד,בעוד היא מסתירה בתוכה כל כך הרבה רזים שאין איש מלבדה יודע..ופה ושם,בין כר לכר היא מרשה לעצמה לפרוק את העצב הזה,ששמור בתוכה אל שום אוזן שתשמע אותה..
ומבחוץ היא ממש כמו דיווה כזאת..זה מחזה כל כך מעורר כמיהה לגעת בניצוץ הזה שהיא משאירה אחריה..ובסוף רק נותר הגעגוע,ליופי הנסתר הזה שלה..לאהבה הזאת שלה..
מקסים!:)
תודהה לך!!
[ליצירה]
דמות בחלון, המכסה את פניה בוילון. אמיתית או לא, אי אפשר לדעת, אבל היא איפושהו שם.
שקרים טובים יגרמו לעיניים לחייך.
וללב לבכות.
לפעמים מוטב לתת לזה ללכת.
[ליצירה]
אף על פי כן כתבת את זה ב-"מילים", שעוררו בי הרבה מחשבה. האם היית רואה דרך אחרת לעשות את זה בלי מילים? מילים אינן ריקות מתוכן אם הם באות מתוכנו, מעצמנו, מתי שהן ראויות לפתוח את עצמנו.
שמעתי מילים של תודות בטכס האוסקר, "מילים, מילים, מילים", מילים שמחייבות את המעמד אבל רובן ריקות מתוכן. שמעתי מילה של "תודה" מפי מי שעזרתי לו לקום כשמעד. מילה אחת בודדת: "תודה". תודה על נתינה אינה ריקה מתוכן.
ולך, תודה על שהארת את עיניי ושמת בפי את התגובה הזאת, ועוררת בי את ההרהור שאם נדע להבחין בתוכן שמאחורי המילים לא נהיה כסילים.
[ליצירה]
הֵי, אז לא שכחנו, תקראי בית ב' :)
זה פשוט ולא פשוט, אבל על דבר אחד אין חילוק -
על כך שזה חשוב. מגע הוא צורך בסיסי-אנושי,
מגע אוהב, מחבק.
כן, יש אהבות שמחות
שיהיה לך יקירה :)
כּנרת
[ליצירה]
ניוקי ,
אהבה לנוגה הבנו שיש(נראה שגם אובססיה קלה)
גם כשרון כתיבה יש ,אפילו גדול.
אבל נראה לי שאתה קצת יותר מדיי מתאמץ. הרי כל המוסיף גורע ויש לי תחושה שאם השיר היה תמציתי יותר הוא היה קולע בול למטרה.
בסך הכל כתיבה מעניינת מאוד.