אני ככפר טבול בירק
וערוגות סוגות שושנים וחוחים.
ובליבי, ליבו של הכפר
יש בית עולם
של חלומות ילדותי,
שנעלמו, נגוזו ואינם,
ומאוויים של בוסר
שלא יבשילו לעולם.
לעיתים אני עולה לשם
להעלות את זכרם
להתכסות באבלם,
לזכור שהיו חלומות
שלא זכיתי להגשימם.
ואחר-כך שב לחיות
בין אבל על חלומות
וחזרה למציאות
ככפר הטבול בירק
וערוגות סוגות שושנים וחוחים
תגובות