נפשי המיוסרת -מתי תגאלי ממכאוביך?
מיגונך הקודר שמתעצם משתיקתך?
באור הנגלה והנסתר בו בעת,
מן הֵעֶלֵם של שלוות האמת.

ברוגע האופף כרגע את מחשבתי,
בידיעה שכל מאורותיי הן טוב אמיתי.
והן כולן מציאות הפועלת טובתי,
ושיפוט המאורעות נשגבות מבינתי.

שלל מצבים המעוררים פליאה,
והשתאות הנקרית בדרכי היראה.
מוסיפים נדבך ועוד קומה,
כפרטים הממלאים שאר האומה.

במבט חסר אונים,
בלב נדכא המבקש רחמים.
הבעתי כאבי ליושב מרומים,
שפועל רבות בהעדר מילים.

אל תמהר להסיר ייסוריי,
הן אלו המכפרים חטאותיי.
מימי נעורי,
בבית הורי.